מקרה שאירע לאחרונה: נהג צעיר, בן 22, נעצר על ידי משטרת התנועה בשעות הבוקר כשהיה בדרכו לעבודה. הוא עצמו הודה כי שתה בערב שקדם לבדיקה, ומאז ששתה הספיק לישון מספר שעות. למרות חלוף הזמן, ה”ינשוף” הצביע על ריכוז אלכוהול של 255 מיקרוגרם, כשהכמות המותרת היא 240 מיקרוגרם. חרף החריגה הקלה, ולמרות שידוע כי למכשיר ה”ינשוף”, כמו לכל אמצעי מדידה בשירות המשטרה, ישנה סטיה בטווח המדידה- קצין המשטרה הפעיל את סמכותו ופסל מנהלית את רשיונו של הנהג ל- 30 ימים.
בית המשפט החזיר לנהג את רשיונו.
בבקשה להחזרת הרשיון, שנדונה בבית המשפט לתעבורה בחדרה, הסתמך עורך דינו של הנהג על פסיקה הקובעת כי תוצאות מדידת ה”ינשוף” מהימנות, רק כאשר מדובר בחריגה משמעותית מהמותר, שהרי אחרת, יתכן ותוצאות המדידה הן בגדר טווח הסטיה של המכשיר. מעבר לכך, טען הסנגור כי אור לחריגה הקלה מהמותר, פסילה ל- 30 ימים איננה מידתית.
השופט פסק כי אכן חריגה בסדר גודל שכזה, לא בהכרח מעידה על שכרות. כלומר, תוצאה גבולית של ה”ינשוף” יכולה להיות מוטעית, ולהצביע על שכרות אף כאשר ריכוז האלכוהול בדמו של הנהג הוא בגדר המותר.
אומנם מדובר בפסיקה של בית המשפט לתעבורה, המקביל בסמכויותיו לבית משפט השלום- כך שהיא אינה מחייבת ערכאות אחרות, אך אין להמעיט בחשיבותה. במקרה זה, בית המשפט נסמך על פסיקת בית המשפט העליון, שקבע לאחרונה כי על המשטרה לקבוע רף מינימום חדש עבור ממצאי הבדיקות הנערכות באמצעות מכשיר ה”ינשוף”. לצורך כך, הוקצב למשטרה פרק זמן של 4 חודשים.
