משרד הרישוי: שיטת הניקוד

שיתוף:

הרשעה בגין עבירה המצוינת בתוספת השישית לתקנות התעבורה מחייבת, בנוסף לכל עונש אחר, ברישום שיטת הניקוד לחובת הנהג במשרד הרישוי [תקנה 544]. בהקשר זה ראוי לציין כי תשלום קנס מסוג ברירת משפט – כמוהו כהרשעה.

​בגין צבירה של 36 נקודות ומעלה רשיונו של הנהג יפסל לתקופה של 3 חודשים. בנוסף, יהיה עליו לעמוד בבחינת תאוריה לשם חידוש הרשיון [תקנה 549(ג)].

מהי תקופת הצבירה?

רישום שיטת הניקוד תקף לשנתיים, כך שבדרך כלל הנקודות ימחקו בתום תקופה זו [תקנה 547(ב)]. אולם, אם במהלך השנתיים הנהג צבר 22 נקודות ומעלה תוארך תקופת הצבירה ל- 4 שנים [תקנה 547(ג)].

כמה נקודות זה נהיגה מונעת?

​צבירה של 12-22 נקודות מחייבת בקורס נהיגה מונעת והנקודות לא ימחקו עד שהנהג יעמוד בהצלחה בקורס [תקנה 547(ד)]. אם באותה תקופת צבירה ירשמו לנהג נקודות נוספות, כך שיצברו לחובתו 24-34 נקודות, הוא ידרש לעבור קורס נוסף [תקנה 549(ב)].

​עבור נהג אשר רשיונו הוחזר לו לאחר ריצוי פסילה מטעם משרד הרישוי – תקופת הצבירה תעמוד על 6 שנים מיום חידוש הרישיון. אם במהלכן הוא יצבור שוב 36 נקודות או יותר, רשיונו יפסל לתקופה של 9 חודשים. בנוסף, חידוש הרישיון יותנה בבדיקה במכון הרפואי ובקיומו של מבחן מעשי ועיוני (טסט ותיאוריה).

בגין אילו עבירות ירשמו נקודות?

כאמור, אלו הן העבירות המנויות בתוספת השישית לתקנות.

עבירות המחייבות ב- 10 נקודות

  • גרימת תאונת דרכים קטלנית [סעיף 304 לחוק העונשין]
  • הפקרה אחרי פגיעה [סעיף 64(א) לפקודת התעבורה]
  • מהירות מופרזת החורגת ב- 30 קמ”ש ומעלה בדרך עירונית או ב- 40 קמ”ש ומעלה בדרך שאינה עירונית או דרך מהירה [תקנות 22(א), 54(א)]
  • עקיפה בדרך לא פנויה או תוך חציית קו הפרדה רצוף [תקנות 47(ד), 47(ה)(5)]
  • אי מתן זכות קדימה בתמרור “עצור” או “האט” [תקנות 22(א), 64(ג) או 64(ד)]
  • נסיעה באור אדום בניגוד לרמזור ה-1 [תקנות 22(א), 64(ד)]
  • אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה בנסיבות מחמירות [תקנה 67(א)]
  • הובלת מטען שמשקלו חורג ב- 24.9% מהמותר לגבי אותו סוג רכב [תקנה 85(א)(5)]
  • נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים [סעיף 62(3) לפקודת התעבורה; תקנות 26(2), 169ב]
  • נהיגה בזמן פסילה [סעיף 67 לפקודת התעבורה]

עבירות המחייבות ב- 8 נקודות

  • נסיעה ללא רשיון נהיגה תקף [סעיף 10(א) לפקודת התעבורה]
  • גרימת תאונת דרכים עם נפגעים או התנהגות שגרמה נזק לאדם [סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה]
  • התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם [תקנה 21(ב)(4)]
  • נהיגה ברכב אשר מצבו עלול לסכן עוברי דרך[תקנה 27(א)]
  • פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך [תקנה 44(א)]
  • עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, מעבר חצייה או מפגש מסילת ברזל [תקנות 47(ה)(1), 47(ה)(2)]
  • מהירות מופרזת החורגת מהמותר ב- 20 עד 30 קמ”ש בדרך עירונית או ב- 25 עד 40 קמ”ש בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה. [תקנות 22(א), 54(א)]
  • אי עצירה לפני מפגש מסילת ברזל. [תקנות 56(א)(1), 56(א)(2), 56(א)(3), 56(א)(4)]
  • נסיעה באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור השני. [תקנות 22(א), 64(ד)]
  • נסיעה באור צהוב מהבהב מבלי לאפשר להולך רגל או לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה. [תקנה 64(ה)]
  • הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח. [תקנה 85(א)(4)]
  • הובלת מטען החורג ממידות הרכב. [תקנות 85(ד)(1), 85(ה)(3)]
  • הובלת מכולה בניגוד לתקנות. [תקנות 85א(ו)(1), 85א(ו)(3), 85א(ו)(4]
  • חריגה משעות הנהיגה המותרות. [תקנה 168]
  • נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש. [תקנה 308(ד)]
  • נהיגה ללא טכנוגרף תקין. [תקנה 364ד(ב)]
  • נהיגה ללא מגביל מהירות תקין. [תקנה 364ה(ג)]

עבירות המחייבות ב- 6 נקודות

  • נהיגה ללא רשיון רכב. [סעיף 2 לפקודת התעבורה]
  • נהיגה בקלות ראש. [סעיף 62(2) לפקודת התעבורה]
  • נהיגה לא זהירה. [תקנה 21(ג)]
  • נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות. [תקנה 83ב(א)]
  • הסעת ילד ללא מושב בטיחות מתאים. [תקנה 83א]
  • אי ציות לתמרור “אין כניסה”. [תקנה 22(א)]
  • אי ציות לתמרור האוסר עקיפה. [תקנה 22(א)]
  • נסיעה בכיוון המנוגד לאמור בתמרור (חץ המצויר על פני הכביש גם הוא בגדר תמרור). תקנות 22(א) ו- 36(ד)]
  • אי ציות להוראתו או איתותו של שוטר או פקח עירוני. [תקנות 23(א)(1), 23(א)(2)]
  • נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב. [תקנות 26(4), 27(ג)]
  • נהיגה שלא בכביש, למעט כלי רכב דו גלגלי. [תקנה 33(א)]
  • נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף. [תקנה 36(ג)]
  • נהיגה שלא בצד ימין של הדרך. [תקנות 35, 46(א)]
  • נהיגה בכיוון הנגדי בכביש חד- סטרי. [תקנה 37]
  • נהיגת מכונה ניידת או טרקטורון בניגוד לתקנות. [תקנות 39א(א), 39א(ג), 39א(ז), 39ג(א)]
  • עקיפה לפני מעבר חציה או בצומת. [תקנות 47(ה)(3), 47(ה)(4)]
  • רכב מעל 4 טון העוקף שלא כדין רכב עוקף. [תקנה 47(ח)]
  • אי מתן זכות קדימה לרכב מימין; לרכב ממול בפניה שמאלה; לרכב שבדרך הסלולה; לרכב הנע בכביש; לרכב שבא מנגד; אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה; כניסה למסלול תנועה תוך סיכון. [תקנות 64(א)(1), 64(א)(2), 64(א)(3), 64(ב)(1), 64(ב)(2), 66, 68]
  • כניסה לצומת או למפגש מסילת ברזל כשאין אפשרות להמשין בנסיעה (למשל, כניסה לצומת לא פנוי). [תקנה 65]
  • הובלת מטען בתפזורת שלא כראוי. [תקנות 85(א)(6), 86(1), 86(2), 86(3)]
  • הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות. [תקנה 155]

עבירות המחייבות ב- 4 נקודות

  • אי עצירה בתמרור “עצור”. [תקנה 22(א)]
  • הפרעה לתנועה או עיכובה. [תקנה 21(ב)(3)]
  • נסיעה שלא כדין במעגל תנועה (שלא מימינו או מבלי לתת זכות קדימה לרכב החוצה). [תקנה 22(א)]
  • שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית. [תקנה 28(ב)]
  • כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני. [תקנה 36(ה)]
  • נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה. [תקנה 45]
  • עקיפה מימין או עקיפה אחרי תמרור המודיע על מפגש מסילת ברזל. [תקנה 47(א)]
  • עיכוב התנועה, אי ירידה לשוליים כשהדבר נדרש. [תקנות 48(ב) ו- 48(ג)]
  • אוטובוס החוצה מפגש מסילת ברזל כשהאזור איננו סלול באספלט. [תקנה 57]
  • אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה. [תקנה 67(א)]
  • הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח. [תקנה 85(א)(3)]
  • הובלת מטען המגביל את שדה הראייה. [תקנה 85(א)(2)(ב)]
  • אי מתן זכות קדימה לרכב בטחון. [תקנה 93(א)(1)
  • נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע. [תקנה 95ד]
  • נסיעה ללא הפעלת אורות כנדרש. [תקנות 96, 97(ד), 99(א)(1), 99(א)(2), 99(א)(3), 101 ו- 103]

עבירות המחייבות ב- 2 נקודות

  • נהיגה כאשר הנוסע איננו חגור, אך הנהג חגור. [תקנה 83ב(א)]
  • נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה. [תקנה 38(א)]
  • גרירת רכב שלא בבטיחות. (תקנה 90(ו)]
  • גרירת מכונה ניידת שלא כדין. [תקנה 91(א)]
  • גרירת גרור או נתמך שלא כדין. [תקנה 91(ב)]
  • גרירת רכב מנועי ברכב שאינו מתאים. [תקנה 91(ג)]
  • גרירה של יותר מגרור אחד ללא היתר מתאים. [תקנה 91(ו)]
  • גרירה באופנוע ללא היתר. [תקנה 91(ז)]
  • נסיעה ללא הפעלת אורות כנדרש. [תקנות 97(א), 97(ב) ו- 97(ג)]

איך תמנע מפסילה?

כאמור, תשלום דו”ח כמוהו כהרשעה בדין. על כן מומלץ לבחון מבעוד מועד דרכים לביטולו של הדו”ח או להמרתו באזהרה לשם המנעות מצבירת נקודות.

נהג אשר כבר צבר 36 נקודות או יותר בתוך תקופת הצבירה יקבל הודעה בדבר פסילת רשיונו. בתוך 30 יום מהמצאת ההודעה הנהג רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי ולבקש שימוע בעניינו. במקרה כזה מועד תחילת ריצוי הפסילה ידחה ב- 45 ימים, במהלכם הנהג יזומן לשימוע. בשימוע ינתן משקל למידת מסוכנותו של הנהג ולנסיבותיו האישיות.

ערעור

ערעור על החלטת משרד הרישוי ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

שלילת רישיון נהיגה | פסילת רישיון נהיגה

אין עוררין לגבי סמכות משרד הרישוי לשלול את רישיון הנהיגה בהתאם לשיטת הניקוד הנהוגה, באשר סמכות זו מוקנית בחקיקה ראשית, ומפורטת בתקנות התעבורה. אולם, בפקודת התעבורה מצוי סעיף נוסף, עלום למדי, המסמיך את פקידי רשות הרישוי להטיל פסילת רשיון נהיגה, שלא בנתיב המוכר המותווה בפירוט בחוק. כך קובע סעיף 56 לפקודת התעבורה:

הייתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רישיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה לפסלו מהחזיק ברישיון נהיגה.

סעיף חוק זה הפך לרלוונטי כאשר לפני כחודש הורה שר התחבורה היוצא לפסול מכוחו רישיונם של נהגים שהוגדרו כמסוכנים.

לא נכביר במילים על הניסוח הבעייתי ביחס לתכונותיו של בעל הרישיון, ה”פרוע” או ה”מופרע”, ונסתפק בהנחה כי ההסבר לכך נעוץ בעובדה שהסעיף לא תוקן מאז חקיקת פקודת התעבורה בשנת 1961. אומנם לא ניתן להתעלם מכך שעל פי לשון החוק העובדה ש”בעל רישיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע” היא עילה לשלילת רישיונו, אך נראה כי רישיונו של נהג שאינו כשיר לא ישלל מכוח סעיף זה. לשם כך קיים המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

מהי ,אם כן הבעייתיות?

העילה העיקרית לשלילת רישיון מכוח הסעיף המדובר היא כי “בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך”. כך, לפקידי רשות הרישוי מוענקת סמכות נרחבת להכריע בשאלת המסוכנות הנשקפת מן הנהג. כל זאת, ללא קרטריונים מנחים בחקיקה. לשם הבנת הקושי הטמון בכך, יש להבין כי ההחלטה בשאלת המסוכנות הנובעת מהאדם העומד בפני רשות שיפוטית או מנהלית היא מרכזית, ולא פעם מכריעה את הכף בהליכים שונים. סוגיית המסוכנות נדונה רבות בפסיקה ובהחלטות מנהליות, ועדיין נותרה מעורפלת ושנויה במחלוקת במידת מה. על כך יש להוסיף את הקושי המובנה בעצם טבעה של שאלת המסוכנות, באשר לא ניתן לקבוע בה מסמרות ויש לבחון אותה בכל מקרה לגופו. יחד עם זאת, על אף הבדיקה הפרטנית, נחוצים קווים מנחים שיסייעו בהכרעה. העדרם מעצים את הקושי שבהטלת הפסילה בדרך זו.

אור לכך, כיצד זה דווקא פקידי רשות הרישוי ידעו להכריע נכונה בסוגיית המסוכנות?. זהו לב הבעייתיות שבהנחיה המורה להטיל פסילה מכוח הסעיף המדובר. החוק קובע כי רשות הרישוי, באמצעות פקידיה, תשתכנע על פי ראיות שיובאו בפניה. על פניו, הדבר נשמע סביר. אולם, הלכה למעשה, מדובר אך בראיה אחת ויחידה והיא גליון ההרשעות של הנהג.

זכות השימוע

הנהג רשאי להביא ראיות מטעמו, ולשכנע את פקידי רשות הרישוי כי לא נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו. לכאורה, יש בכך איזון מסויים.

אולם, קריאה בין השורות מלמדת כי בניסוח האגבי והמעורפל של סעיף חוק, ולמעלה מכך- באופן יישומו, יש אמירה ברורה באשר לנטלי ההוכחה המוטלים על הצדדים. רשות הרישוי תסתפק בהבאת פירוט ההרשעות הקודמות של הנהג, ואילו זה האחרון ידרש להביא ראיות משמעותיות ולסתור את חזקת המסוכנות שקמה נגדו.

זכות השימוע וודאי שאינה יחודית להליך זה, והיא קמה כל מקום בו גוף מנהלי עשוי להגיע להחלטה אשר תפגע באדם הניצב בפניה. לא די בה בכדי לנטרל את הבעייתיות הייחודית למצב בו משרד הרישוי פוסל רשיונו של נהג.

נקודה חשובה נוספת היא כי בעוד שביחס לשלילת רישיון נהיגה בשל צבירת נקודות במשרד הרישוי קיימת בחוק אמירה מפורשת על פיה היא תוטל בנוסף לכל עונש אחר שיוטל על ידי בית המשפט, לא כן ביחס לשלילת הרישיון על ידי משרד הרישוי בעילה של מסוכנות.

סמכות משרד הרישוי

במצב הדברים האמור, לא ניתן לאפשר מצב בו רשיונם של נהגים נשלל על ידי פקידי משרד הרישוי מכוח סעיף זה. מן הראוי כי הסמכות היחידה להטלת פסילת רישיון נהיגה על ידי מרד הרישוי תיוותר כשהייתה, בהתאם לשיטת הניקוד הקבועה בפירוט בחוק. לא ניתן להעניק לפקידי משרד הרישוי סמכות כה נרחבת באשר לפרשנות החוק ויישומו על נהגים מסוכנים או “מופרעים”, כלשון החוק. אומנם, ניתן להעמיד את החלטות משרד הרישוי בפני ביקורת שיפוטית, אולם מלכתחילה מדובר כאן בפגיעה שאינה סבירה כאשר היא מוטלת על ידי גוף מנהלי שלא הותוו לו שיקולים מפורטים בחוק.

מה לעשות בסיום הפסילה?

הנחיות משרד הרישוי להשבת רשיון

בסיום ריצוי פסילת רישיון שהוטלה על נהג על ידי בית המשפט בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או נהיגה בשכרות, עליו לפנות למשרד הרישוי, מצוייד בהחלטת בית המפשט לגבי הפסילה והאישור המקורי על הפקדת הרשיון במזכירות בית המשפט.

הנחיות משרד הרישוי לטיפול בנהגים שהורשעו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול או בנהיגה בשכרות כדלהלן:

  1. לנהג שנפסל על ידי בית המשפט לתקופה של פחות משנה יונפק רישיון נהיגה.
  2. נהג שנפסל על ידי בית המשפט לתקופה העולה על שנה יופנה לבדיקות במכון הרפואי, ובנוסף ידרש לעמוד במבחן עיוני ומעשי (תאוריה וטסט).
  3. נהג שהורשע על ידי בית המשפט בגרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם כשהיה תחת השפעת אלכוהול יופנה למכון הרפואי גם אם רישיונו נפסל לתקופה של פחות משנה.
תוכן עניינים
קיבלת נקודות על עבירות תנועה? בוא/י נראה איך נוכל לעזור לך.
073-3753331

עוד פרקים

3 קטעי וידאו