מרגיש כמו תאונה – תאונות דרכים

פאניקה, הלם, עיוורון זמני, בלבול ואדרנלין גבוה – מכירים את ההרגשה???

אנשים שמעורבים בתאונות דרכים טוענים כי הם לא אשמים בתאונה עקב מגוון גורמים:

  1. ״התבלבלתי בין הרמזור הקרוב לרחוק!"
  2. "עצרתי פעמיים בעצור הוא הגיע במהירות מטורפת!"
  3. "הוא בלם באופן מפתיע ונכנסתי בו מאחור!"
  4. "הוא נסע לנתיב שלי ואז ארעה התאונה!"
  5. "הוא קפץ לי לכביש!"
  6. "הוא רץ עם האוזניות לתוך האוטו שלי!"
  7. "לא ראיתי את הולך הרגל על מעבר החציה!"
  8. "לא פגעתי בו הוא נפל בלי קשר אליי!"
  9. "חשבתי שאספיק לעקוף את המשאית.."
  10. "עשיתי טעות ויצאתי לדרך מאוד עייפה והתעוררתי בתעלה."
  11. "הרכב החליק על כתם שמן!"
  12. "רוכב האופניים סטה במפתיע לחזית הרכב שלי."
  13. "הרכב האוטונומי אשם בתאונה לא אני!"
  14. "האופנוע עקף אותי מימין ומהשול ונכנס בי בצד ימין של הרכב."
  15. "כשפניתי שמאלה הצומת היה ריק!"
  16. "חשבתי שאני יספיק לסיים את הפניה שמאלה כי הרכב שבא ממול היה רחוק ממני"
  • ישנם סוגים שונים של תאונות דרכים: החל מתאונת דרכים של נזק בלבד ללא נפגעים (לרוב זה נגמר בהחלפת פרטים בין הנהגים), תאונות דרכים שנלוות אליהן פגיעות ו/או עבירות נוספות, כגון: אי ציות לאור אדום, תמרור עצור, אי מתן זכות קדימה, סטייה מנתיב ועוד.
    תאונת דרכים יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעת רכב בהולך רגל, ברכב אחר בתמרור, באי תנועה ועוד.
  • הגורמים לתאונה יכולים להיות הנהגים עצמם, התשתיות הלקויות כגון כבישים לא סלחניים במיוחד לטעויות אנוש או ליקויים בכביש שגרמו לתאונה וכן גורמים מכאניים שונים.
    הטיפול בתאונות דרכים הוא עולם ומלואו וכולל היבטים רבים ומגוונים החל מההשלכות בתחום הביטוחי-רכושי, פיצויים עקב נזקי גוף וכלה בהתמודדות עם כתב אישום שיוגש כנגד הנהג בבית משפט לענייני תעבורה.

תפקידו של עורך הדין בתיקי תאונות דרכים

תאונת דרכים היא אירוע טראומטי בעבור כל המעורבים. מרגע שהלקוח, חשוד, נאשם עתידי פונה למשרדנו הוא חייב לקבל את התחושה שהוא בידיים הכי טובות שיש. צוות המשרד בשלב הראשוני משמש כאוזן קשבת, מרגיע, מכוון ועושה מאמצים רבים למזער נזקים עבור הלקוח כבר בשלב זה.

בתאונות דרכים יש לקצין המשטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה שלכם לתקופה של 60 ימים. חשוב להבהיר שהפסילה המנהלית ניתנת גם לפני סיום החקירה והגשת כתב האישום אם בכלל לבית המשפט. בתאונות קטלניות שבהם נגרם מותו של אדם, הקצין חייב לפסול את רישיון הנהיגה שלכם ל-90 ימים מיד לאחר התאונה ובאפשרות התביעה להגיש בבית המשפט בקשה לפסילה עד תום ההליכים המשפטיים מעבר ל-90 ימים.

עורך דין חכם ומנוסה צריך לפעול בשלושה שלבים:

  1. שלב התאונה עצמה – בשלב זה עליו לתת מענה מהיר ללקוח וכן להחליט האם להוציא בוחן תנועה פרטי מטעם המשרד לזירת התאונה וזאת כדי לתת תוקף לגרסה הראשונית לעניין התחרשות התאונה.

    עורך הדין ילווה את הלקוח ויכין אותו לחקירה בעניין התאונה במשטרה, במדור הבוחנים.
    (לעצות מעשיות בהתמודדות עם תאונות דרכים – ראה פרק נפרד- קארן – תראי חוברת עמ' 29 + דברים נוספים שנחליט).

  2. שלב הפסילה המנהלית – לאחר חקירת הנאשם במשטרה ושימוע אצל קצין משטרה שבו נפסל רישיונו של החשוד ל-60 ימים, עורך הדין צריך לקבל החלטה האם לאור מכלול הנתונים אשר הונחו בפניו עד לשלב זה (הממצאים הראשוניים של הבוחן הפרטי, גרסת החשוד ועדים מטעמו וכו') האם להגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית.

    במקרה שתוגש בקשה לביטול הפסילה המנהלית יקבע דיון בבית המשפט לתעבורה. עורך הדין יגיע עם המבקש לבית המשפט ועל אף שאין בפני ההגנה את תיק החקירה (מדובר בשלב מנהלי, טרם הוחלט אם להגיש כתב אישום) הוא יכול לטעון בפני בית המשפט 2 דברים: האחד, אין בידי המשטרה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש או לחילופין ישנו כרסום משמעותי בראיות לכאורה.

    (ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן למעשה ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.) השני, בעניין מסוכנות הנהג, כלומר, עורך הדין ינסה לשכנע את בית המשפט שניתן להסתפק בתקופת צינון קצרה יותר ממה שהחליט הקצין בשימוע. החלטה לטובת ההגנה כבר בשלב מוקדם זה, לעניין חולשתן של הראיות לכאורה שאספה המשטרה כנגד הנהג תסייע מאוד בשלב השלישי בטיפול בתיק תאונת דרכים והוא שלב הגשת כתב האישום כנגד הנהג/ נאשם.

  3. שלב הגשת כתב האישום – מרגע שאדם מקבל כתב אישום בדואר ועד לסיום המשפט הוא מוגדר כנאשם. כתב האישום יכיל את שם בית המשפט, שם הנאשם, שם המאשימה (מדינת ישראל), תיאור העובדות המהוות את העבירה, ציון הוראות החיקוק שבהן מואשם הנאשם ושמות עדי התביעה.

    עורך הדין של הנאשם ידאג לצלם את חומר הראיות בתיק. לאחר עיון מעמיק ותיאום ציפיות עם הנאשם יוחלט מהו המסלול המשפטי המתאים לטיפול בתיק.

ישנם 3 מסלולים שונים:

א. טיעון פתוח:

  • הנאשם מודה בכתב האישום AS IS.מסכת השיקולים רחבה מאוד: מי שמודה בהזדמנות הראשונה וחוסך זמן שיפוטי השופט מקל עמו בגזר הדין, שיקול נוסף הוא העלויות הכרוכות בניהול משפט(תשלום למומחים מטעם ההגנה).
  • התובע/ת טוענים לעונש (מציגים בפני בית המשפט את חומרת העבירה, דרגת הרשלנות, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, עבר תעבורתי, האינטרס הציבורי, פסיקה חמורה ועוד).
  • הסנגור טוען לעונש ומציג טיעונים שונים וזאת במטרה לשכנע את בית המשפט שיש להקל עם הנאשם (דרגת רשלנות נמוכה, רשלנות תורמת של המעורב, עבר תעבורתי קל, נסיבות אישיות, פסיקה מקלה ועוד).
  • בית המשפט יכריע את דינו של הנאשם ויגזור את עונשו בהתאם למתחם העונש שקבע בהתאם לכתב האישום ונסיבות נוספות.

ב. הסדר טיעון

הסדר טיעון הינו הסכם בין התובע לנאשם בו התביעה יכולה לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, להמיר אישום חמור באישום קל יותר וזאת בתמורה להודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן. יש מקרים בהם הצדדים יגיעו להסדר טיעון לעונש בלבד ללא תיקון כתב האישום.

עובדה ידועה היא שרוב כתבי האישום מסתיימים בהסדרי טיעון.

אין מדובר במונח "מגונה" ויש במסלול הזה יתרונות רבים הן עבור הנאשם והן עבור הציבור והן עבור בתי המשפט כגון: סיום יעיל ומהיר של המשפט, הקלה בעונש, וודאות כמעט מוחלטת בתוצאה של המשפט, חיסכון בזמן שיפוטי יקר של בית המשפט, חיסכון בכוח אדם ומשאבים ועוד.

הסדרי הטיעון נחלקים ל-3 סוגים שונים (תיקון כתב האישום ללא הסכמה בין הצדדים אודות העונש, הסדר טיעון סגור בו מסכימים על תיקון כתב האישום וגם על רכיבי הענישה, הסדר טווח בו הצדדים מגבילים את עצמם _למשל התובע לא יבקש שנתיים שלילה אלא יגביל את עצמו ל-11 חודשים והסנגור יטען לפסילה שלא תפחת מ-6 חודשים. בית המשפט יגזור את העונש בטווח שבין עמדת התובע לעמדת הנאשם או שיכריע כעמדת התובע או כעמדת הנאשם בדיוק).
חשוב לציין! בית המשפט אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון בין התובע לנאשם.

ג. ניהול משפט

הנאשם בוחר לכפור בעובדות כתב האישום והשופט קובע את התיק לשמיעת ראיות: במהלך הדיונים השונים תישמע פרשת התביעה, פרשת ההגנה (בהם יעידו עדי תביעה ,כגון :הבוחן המשטרתי, עדי ראייה, רופאים ומומחים נוספים ועדי הגנה ,כגון: הנאשם ועדי ראייה מטעמו, בוחן התנועה הפרטי ומומחים נוספים) ולאחריה יגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב או בעל פה ובית המשפט יקבע מועד למתן הכרעת דין. השופט יכריע את דינו של הנאשם לזיכוי או להרשעה וינמק את החלטתו.

במידה והרשיע את הנאשם הוא יבקש מהצדדים לטעון לעונש ואז יגזור את עונשו(הנאשם יכול להביא ראיות לטובתו הכוללות עדי אופי, המלצות, מסמכים רפואיים או שונים וכן פסקי דין דומים מקלים).

תפקידו של בוחן תאונות הדרכים מטעם הסנגור

תאונת דרכים מתרחשת בזירת התאונה – לנהגים המעורבים בתאונה יש גרסאות שונות ביחס לנסיבות אשר גרמו לתאונה. הדרך הטובה והמקצועית ביותר לאמת את הגרסה שלכם היא על ידי ליווי מקצועי של בוחן תנועה פרטי אשר הקדיש שנים רבות לחקירה ושחזור של תאונות דרכים.

הבוחן הפרטי, לאחר קבלת הנחיות מעורך הדין שלכם יצא לשטח, יערוך שחזור, יבצע ניסויים, יאסוף ממצאים, יצלם, יתעד ויכין תרשימים וחוות דעת מסכמת ואף יעיד בבית המשפט להגנת הנאשם.

מה הם המשתנים שאותם יש לבדוק, לאמת ולחקור לעומק?

האם יש מידע מהכביש עצמו כגון סימני בלימה, החלקה או הטבעה שנוצרו על ידי צמיגים של הרכבים המעורבים בתאונה?

איך קבע הבוחן המשטרתי את מיקום האימפקט (נק' המגע הראשונית בעת ההתנגשות)?

האם ניתן לעשות שימוש בעדויות של עדי התביעה לטובת הנאשם (לגלות סתירות בין העדים, חוסר הבנה, חוסר ניטרליות, זיכרון לא מדויק, פרשנות סובייקטיבית והשלמת נתונים לא נכונה לעניין הגורמים לקרות התאונה) ?

האם הבוחן המשטרתי ערך ניסוי שדה ראיה במקום?

האם הבוחן המשטרתי בדק את זמן התגובה של הנהג?

האם הבוחן המשטרתי בדק את התנהגותו של הולך הרגל לפני התאונה (מהירות ההליכה שלו, נראות שלו שתלויה במידות גופו, צבע בגדיו, תאורת רחוב ועוד, כיוון החציה של הולך הרגל את הכביש, מיקום הפגיעה ולאיזה כיוון הועף)?

צוות לעניין!

עורך הדין והבוחן מטעם הנאשם יקבלו תיק עב כרס הכולל חומרים רבים המבססים לכאורה את אשמתו של הנאשם בגרימת התאונה והם צריכים לאבחן, לנתח ולהסיק מסקנות אשר יתמכו בגרסת הנאשם, דבר שאינו פשוט כלל ועיקר מאחר שהם מסתמכים על חומרי חקירה שהכינו בוחני המשטרה שבטוחים שעשו את עבודת הבוחנות המקצועית והיסודית ביותר בכדי שהנאשם יצא מורשע בדין בבית המשפט.

איך מפענחים את התיק לטובת הנאשם?

העבודה המשפטית שונה מתיק לתיק אך לרוב תכלול בתוכה את הבדיקות הבאות תלוי בסוג התאונה:

  1. חישובים מתמטיים שונים של מומחה ההגנה שמטרתם להציף סתירות, כשלים וטעויות בעבודתו של הבוחן המשטרתי ,כגון אי ביצוע שחזור לתאונה או לחילופין ביצוע שחזור עם נתונים לא רלוונטיים או שגויים. לדוגמא בתיק תאונה שמשרדנו טיפל גילינו בעיות רבות בחישובים שערך הבוחן המשטרתי. הבוחן ערך ניסוי שדה ראיה בתאונה שבה נפגעה הולכת רגל בת 10 בקרבת מעבר חציה שלא ידוע אם הלכה או רצה.

    דבר שחשוב לצורך קביעת זמן החצייה שלה ולצורך הניסוי הוא השתמש בגבר מבוגר, שוטר, וזאת על מנת לדמות את גובהה של הילדה! ניסוי כזה הוא חסר משמעות! הבוחן לא התייחס לגורמי הסתרה רבים בתוך הזירה שהוא עצמו תיעד כגון: עמוד מתח גבוה, גדר בטיחות ואופניים וחקר את הולכת הרגל באופן שטחי ובדו"ח הבוחן קבע שלא ניתן היה לבצע שחזור של התאונה. חשיפת הליקויים הנ"ל יסייעו להגנה להשיג בעבור הנאשמת הסדר טיעון מקל או זיכוי בהתאם לחלופה שאותה תעדיף.

  2. עיון וניתוח של סרטונים ותמונות שנלקחו מזירת התאונה ע"י המשטרה יכול לסייע ולהוכיח לעיתים רשלנות תורמת של המעורב בתאונה או להוכיח עובדות ונסיבות אחרות ממה שכתב האישום מתאר, לדוגמא ללקוחה של משרדנו ייחסו כתב אישום מאוד חמור שכלל בין היתר סעיפים של נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה ואי מסירת פרטים בתאונת נפגעים ואי הגשת עזרה לנפגע בתאונה ועוד, על פניו כתב אישום חמור ומקומם שמצדיק ענישה חמורה ,לא???

    צוות המשרד צפה בעיון בסרטונים והמסקנות שלנו היו חד משמעיות הפוכות:
    א. הנאשמת לא פגעה באף אחד!
    ב. הולכת הרגל המשיכה בחציה רגילה של מעבר החצייה לא נראתה מתקשה בהליכה.
    ג. שדה הראיה ביחס לזווית הצילום של מצלמה חסום וזאת משום שמשאית חנתה בצידו הימני של הכביש לפני וסמוך למעבר החציה והסתירה את כל העובדות הקשות שתוארו בכתב האישום!!! לאור האמור לעיל מדובר לכל היותר בגרסה מול גרסה!
  3. הבוחן מטעם הנאשם ינתח את ממצאי הפיענוח של דסקת הטכוגרף שנלקחה מרכב כבד שהיה מעורב בתאונה(מדובר בקופסה ה"שחורה" אשר מספקת את הנתונים הבאים: מהירות הרכב עד לנקודת האימפקט, דהיינו, קרות התאונה, שעות הנסיעה היומיות של הרכב ומרחקים כאשר כל קו שווה ערך ל5 ק"מ) חשוב לציין שרק בתאונות דרכים בהם מעורבים רכבים כבדים כגון: אוטובוסים, רכבים מסחריים ורכבי עבודה ממשקל 8 טון ואילך (תקנה 364ד' לתקנות התעבורה) יופיע בחומר הראיות פענוח דסקת טכוגרף.

  4. בדיקה יסודית של הסקיצות, תרשימים ודו"ח בוחן התנועה המשטרתי בו הוא מעלה את הממצאים והמסקנות שלו בנוגע לתאונה. בתיקים של תאונות רמזור אדום, בוחן התנועה של הנאשם ינתח את תוכנית מופע הרמזורים בצומת וכן את תעודת עובד ציבור באשר לתקינות מערכת הרמזורים.

  5. יציאה לשטח של הבוחן מטעם הנאשם לעיתים בליווי עורך הדין המייצג בתיק ועריכת שחזור בדיקות שונות וניסויים לטובת גרסת הנאשם.

עורך הדין והבוחן מטעמו הם כמו שרלוק הולמס וד"ר ווטסון, הם צריכים לפענח רמזים רבים שנמצאו בזירת התאונה ובחוות הדעת של הבוחן המשטרתי. תפקידם להתייחס למשתנים רבים בבואם לפענח את כתב האישום לטובת גרסת הנאשם שלהם. הנתונים הם רבים ומדובר בתיקים מורכבים שנדרשת התמחות מקצועית ויסודית כדי להוביל לתוצאה הרצויה.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email