מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים הוא אחד ההליכים הפוגעים ביותר בחירותו של האדם.

חומרת הפגיעה בזכויות אדם במעצר עד תום ההליכים טמונה בכך שמגבילים את חירותו של אדם ועוצרים אותו מאחורי סורג ובריח, עוד בטרם התברר האם אותו אדם עבר את העבירה המיוחסת לו. בשלב זה מספיק ראיות לכאורה ברף הנמוך וסיכוי סביר להרשעה כדי לעצור נאשם.

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת עם הגשת כתב אישום כנגד האדם הנאשם. מטרתו העיקרית של הליך המעצר עד תום ההליכים הוא להרחיק את האדם מן החברה בל יסכן את הציבור בהתנהגותו אשר גרמה לכאורה לעבור את העבירה בה הוא מואשם.

מעצר עד תום ההליכים עד לפני מספר שנים היה זר לדיני התעבורה ובבתי המשפט לתעבורה ועיקר העצורים היו בתיקים פליליים של ממש, כדוגמת תיקי רצח, אונס, גרימת חבלות חמורות, עבירות אלימות, סמים ורכוש חמורות. בשנים האחרונות הליך המעצר עד תום ההליכים בתחום התעבורה נהיה מאד נפוץ.

העבירות הנפוצות בגינן מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים הן:

  1. נהיגה בשכרות ברף גבוה או נהיגה תחת השפעת סמים פעם שניה ומעלה.
  2. נהיגה בזמן פסילה פעם שניה ומעלה.
  3. נהיגת רכב בלי רישיון נהיגה בכלל
  4. נהיגה בפזיזות / נהיגה פוחזת (בריחה משוטרים בצירוף עבירות נלוות).לפי סעיף 338 לחוק העונשין.
  5. תאונות דרכים חמורות וקטלנית בנסיבות חמורות
  6. הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.
  7. נהיגה במהירות מופרזת קיצונית.
  8. שילוב של העבירות לעיל.

בקשה למעצר עד תום ההליכים

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

על מנת לעצור אדם עד תום ההליכים, ישנם מספר תנאים מצטברים:

  • הוגש כתב אישום – בעצם הגשת כתב האישום, המאשימה המדינה מצהירה כי יש די ראיות על מנת לבסס את החשד לקיום העבירות המיוחסות בכתב האישום.
    חשוב לציין, מעצר עד תום ההליכים היא סמכות רשות ולא חובה. כלומר, בית המשפט אינו חייב לעצור את הנאשם ויש לו שיקול דעת רחב לעניין המעצר.
  • עילת מעצר – זוהי למעשה העילה בגינה עוצרים את הנאשם. ישנן עילות מעצר הקבועות בחוק והן מוגדרות כעילות מעצר סטטוטוריות, כלומר שדי כי המיוחס לנאשם, הוא אחת מהעילות המצוינות בחוק כדי להקים מסוכנות ואלה העילות:
    1.שיבוש או הימלטות – חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהמשפט או מריצוי העונש, העלמת רכוש או ראיות, השפעה על עדי תביעה.
    2.מסוכנות – קיים יסוד לחשש שהנאשם יסכן את בטחון הציבור, בטחון המדינה או בטחונו של אדם מסוים.
    חשוב לציין כי עבירות תעבורה כשלעצמן, אינן מהוות עילת מעצר סטטוטורית בחוק, משכך על בית המשפט לברר את מסוכנותו של הנאשם לפי נסיבות המקרה.
    3. קיומן של ראיות לכאורה – על בית המשפט לבדוק עוד בטרם זומנו עדים, על סמך חומר ראיות גולמי, האם הראיות מצביעות על התקיימות העבירות המיוחסות לנאשם. בית המשפט נדרש לבחון את חומר הראיות מבלי להידרש לממצאי מהימנות, משקל ושמיעת עדים ועליו לקבוע לפיו האם הראיות קבילות בבסיסן, שהרי במידה וכן אזי ישנו פוטנציאל כי ראיות אלה, לאחר עיבודן בכור ההיתוך הראייתי של הערכאה הדיונית, יהפכו לראיות רגילות ויבססו סיכוי סביר להרשעת הנאשם בתיק העיקרי. במידה ובחומר הראיות ישנן ראיות משמעותיות שאינן קבילות בבסיסן ואין בהן פוטנציאל להפוך לכאלה לפי דיני הראיות, הדבר עשוי להוות כרסום משמעותי בראיות לכאורה. הליך מעצר עד לתום ההליכים הוא מקביל במהותו להליך של פסילה עד לתום ההליכים ובכלל זה פסילה מנהלית מבחינת גולמיות הראיות הנדרשות לבחינה על ידי בית המשפט.
    4. העדר חלופה – בית המשפט לא יעצור נאשם עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח עד אשר יבחן קיומה של חלופת מעצר. מאחר והליך המעצר נתפס כהליך שפוגע במידה רבה בזכויות אדם בסיסיות עוד בטרם בית המשפט קבע שהנאשם אשם, יש לבדוק אופציה או חלופה פחות פוגענית על מנת להשיג את תכלית המעצר. בית המשפט העליון במספר החלטות קבע כי בכל עבירה, בכל מצב, חייב בית המשפט לבחון חלופת מעצר בטרם מורה על מעצר עד תום ההליכים.

חלופות מעצר נפוצות הן:

  1. מעצר בית.
  2. מעצר בית חלקי / לילי
  3. מעצר יישוב
  4. "מעצר אדם" (מעין מעצר בית, אלא שהנאשם לא עצור והוא רשאי לצאת מביתו בפיקוח אדם).

בית המשפט לאחר שהורה על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר יטיל ברוב המקרים תנאים נוספים להבטחת תנאי השחרור כגון: פיקוח אנושי, ערבות עצמית, ערבות צד ג,הפקדה אישית של כסף,הפקדת דרכון ועיכוב יציאה מן הארץ,צו מבחן בזמן החלופה,איסור להיפגש עם חבר בני אדם ואיסור הימצאות במקום מסויים ועוד.

תסקיר מעצר

לרוב, בית המשפט מתרשם מהנאשם, מעברו הפלילי ו/או התעבורתי, מן המפקחים המוצעים ועוד על מנת לקבוע האם חלופת המעצר המוצעת היא טובה או לא, מאיינת את המסוכנות או לא. במקרים מסויימים, בית המשפט שולח את הנאשם לתסקיר מעצר וזאת לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). התסקיר הוא מעין חוות דעת מקצועית של עובד סוציאלי בשרות המבחן, הבודק את הרקע ממנו בא הנאשם, נסיבות אישיות, הגורמים אשר הביאו אותו לעבור את העבירות, מסוכנותו של הנאשם, סיכוי לשיקומו ועוד. תסקיר מעצר הוא למעשה הערכת מסוכנות של הנאשם, ועונה לבית המשפט על השאלה האם ניתן לסמוך על הנאשם ולשחרר אותו מחוץ לבית הסוהר ושלא יעבור את העבירות המיוחסות לו, שלא יברח או ישבש את הליכי המשפט. עקב עומס המוטל על שירות המבחן, מתן תסקיר לוקח תקופה של כחודש ימים, במהלכם הנאשם עצור ונמצא מאחורי סורג ובריח.

הליך מעצר עד תום ההליכים ככלי לחץ

שלבי משפט במדינת ישראל אורכים בממוצע ממספר חודשים בודדים עד שנים בודדות, תלוי בכמות חומר הראיות, כמות עדי תביעה, עומס תיקים בבית המשפט ועוד. פעמים רבות, העונש הצפוי לנאשם הוא לכל היותר מספר חודשי מאסר בודדים עד אפס חודשי מאסר. במידה והנאשם עצור עד החלטה אחרת, עד למתן תסקיר וכיו"ב, נוצר מצב שהנאשם "מבלה" מאחורי סורג ובריח תקופה ארוכה יותר מזו שהיה צפוי לקבל במידה והיה מודה מיידית בעבירה המיוחסת לו. כאשר הנאשם דבק בחפותו ומעוניין לנהל משפט מלא, עשוי להיווצר מצב שהנאשם עצור תקופה משמעותית, ובסופו של ההליך מסיים את התיק ללא עונש כלל או ללא עונש מאסר. מצב זה גורם להרבה נאשמים להודות באופן מידי בעבירה המיוחסת להם, ללא ניהול משפט, ללא בדיקה קפדנית של חומר הראיות, ובחלק מהמקרים אף להודות בעבירה שלא ביצעו, רק כדי "לחסוך" את משך המעצר, לכן במקרים בהם המדינה עומדת על מעצר עד תום ההליכים, רצוי לקבל ייצוג מעורך דין תעבורה, הבקיא בכל ההליכים בבית המשפט, על מנת להביא תוצאה משפטית טובה ביותר.

בנוסף, עורך דין תעבורה יאבחן בצורה מדויקת את היבטים השונים של ההליך על מנת להבטיח ולשמור על זכויות הלקוח בצורה הטובה ביותר.

עיון חוזר

החלטה של בית המשפט לעניין מעצר עד תום ההליכים או אף שחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כגון מעצר בית מלא, אינה סוף פסוק ולנאשם יש אפשרות לבקש מבית המשפט להקל בתנאי מעצרו בהתקיים מספר תנאים. סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי – מעצרים מאפשר לנאשם לבקש מבית המשפט לעיין בשנית בהחלטת מעצרו בתנאי מעצרו בהם הוא שוהה.

לשם הגשת בקשה יש להראות לבית המשפט אחד מאלה:

  1. נתגלו עובדות חדשות.
  2. השתנו הנסיבות באופן מהותי: מצב רפואי,משפחתי,כלכלי,הודאה בתיק ועוד.
  3. עבר זמן ניכר ממתן ההחלטה.לפי הפסיקה 3 חודשים ולעיתים אף קצר יותר תלוי נסיבות.

חשוב לציין כי הסמכות להגיש בקשה לעיון חוזר נתונה גם לתביעה, במקרים בהם העצור לא עמד בתנאים אשר נקבעו על ידי בית המשפט,למשל, הפרת תנאי מעצר בית ועוד. בהיבט של שינוי נסיבות, תובע רשאי לבקש עיון חוזר במקרה בזמן שהעצור היה משוחרר, עבר עבירה נוספת וכיו"ב.התובע יבקש מבית המשפט לבטל את חלופת המעצר ולעצור את הנאשם או לחלט ערבות.

ערר

על כל החלטה של בית המשפט אשר דן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בבקשה לעיון חוזר, ובכל בקשה אחרת המוגשת בהליך המעצר, לעצור ישנה זכות מוקנית להגיש ערר לבית המשפט המחוזי שבמחוז שלו נמצא בית המשפט לתעבורה. במסגרת הערר, כל צד, אם זה העצור ואם זה התובע, טוענים מדוע לדעתם בית המשפט אשר דן בבקשה למעצר עד תום ההליכים או כל בקשה אחרת הקשורה להליך המעצר, שגה וכיצד לדעתם יש לתקן את הטעות. בית המשפט המחוזי יכול להתייחס הן למשקל הראיות לכאורה והן לתסקירי שירות המבחן ולשלל טענות נוספות שיועלו ע"י הצדדים.

סיום מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים הוא כשמו, עד תום ההליכים, כלומר, עד אשר ניתן הזיכוי המיוחל או גזר דין (העונש). למרות זאת, מעצר עד תום ההליכים הוא לרוב למשך 9 חודשים, ולאחר מכן, על התביעה להגיש בקשה לבית המשפט העליון להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים ואם מדובר בתיק מורכב במיוחד עם עדים רבים, אזי ניתן להאריך את המעצר ב-150 ימים. הסמכות להאריך את המעצר ב-90 או ב-150 ימים נוספים היא ללא הגבלה, ולמעשה עצור עשוי להיות עצור פרק זמן של מספר שנים, כל זמן שמשפטו מתנהל, כאשר בית המשפט העליון מאריך מעת לעת את מעצרו..

כאשר התיק העיקרי מסתיים, אם זה בזיכוי ואם זה במתן גזר דין, כל התנאים המגבילים אשר הוטלו מתבטלים אלא אם בית המשפט קבע שאחד מהתנאים יעמוד עד לסיום ריצוי העונש.

למשרד עורכי דין סטולר ושות', ישנן הצלחות רבות בשחרור נאשמים ממעצר מלא כאשר לחובתם מאסרים מותנים מתיקים קודמים,וכן צמצום תנאי מעצר למעצר בית לילי ואף ביטול תנאים מגבילים כלל.

ניהול תיק אשר במסגרתו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים דורשת מיומנות ואסטרטגיית ניהול תיק, על מנת לצמצם הן את משך המעצר ולסיים את התיק בתוצאה משפטית הטובה ביותר בנסיבות התיק ונסיבות הלקוח.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email