העונשים בגין עבירות תנועה

אחת השאלות העיקריות המעסיקות נהגים שהואשמו בעבירות תעבורה, היא מה העונש לו הם צפויים. כשמדובר בעבירות קנס, השיעור הינו לרוב קבוע. אולם, משניצב הנאשם בפני בית המשפט, בין אם מיוזמתו לאחר שגיש בקשה להשפט בעבירת ברירת משפט ובין אם העבירה מחייבת את העמדתו לדין, לשופט שיקול דעת נרחב בגזירת העונש, כאשר החוק מגדיר לרוב עונש מינימום או מקסימום בלבד.

עבירות תנועה: סוגי העונשים

דיני התעבורה מאפשרים לגזור על הנהג עונשים שונים, כאשר למעט בעבירות קנס, לרוב גזר הדין יכלול שילוב כזה או אחר של מספר רכיבי ענישה.

  • קנס.

  • פסילת רשיון נהיגה ו/או פסילת רשיון על תנאי. 

  • מאסר בפועל ו/או מאסר על תנאי.

  • עבודות שירות.

  • עבודות לתועלת הציבור.

  • התחייבות כספית להמנע מעבירת תעבורה.

הטלת קנס

קנס אפשר שיוטל במסגרת דו"ח שנרשם על ידי שוטר, ואז די בתשלום הקנס בכדי שיראו את הנהג כאילו הודה בעבירה ועמד בעונשו, ואפשר שהנהג יחוייב בתשלום קנס כחלק מגזר דין שנתן בית המשפט בעיניינו.

שלילת רישיון נהיגה ושלילה על תנאי

בשונה משלילה מנהלית אותה מוסמך להטיל שוטר בנסיבות מסויימות, בית המשפט רשאי, ולעיתים מחוייב, להטיל על הנהג פסילה שתכליתה עונשית. זהו רכיב ענישה רווח הקיים במרבית העבירות שאינן מסוג ברירת משפט. במקרים חמורים במיוחד, ובפרט במקרים בהם הנהג הורשע בהריגה או בגרימת תאונת דרכים קטלנית, תיתכן אף שלילה לצמיתות. בעבירת גרימת מוות ברשלנות, החוק מחייב פסילה לתקופה של 3 שנים, אך ברובם המוחלט של המקרים בית המשפט נוטה להטיל שלילה ארוכה בהרבה.

סעיף 35 לפקודת התעבורה מתייחס בכלליות לסמכות בית המשפט לשלול רשיונו של נהג. המדובר הוא בסמכות מאד רחבה (גם אם בעבירות מסויימות קיימים קווים מנחים בחקיקה, דוגמת עונש מינימום של שלילה לשנתיים בעבירת נהיגה בשכרות). 

סעיף 36 לפקודת התעבורה מתייחס לסמכות בית המשפט להטיל שלילה על תנאי. מקום בו קבוע עונש פסילת מינימום ממנו לא ניתן לחרוג, בית המשפט אינו רשאי להמירו במלואו או מקצתו בשלילת רשיון נהיגה על תנאי.

מאסר בפועל ומאסר על תנאי   

סעיף 62א מתייחס לעונש מאסר בפועל. זהו העונש החמור ביותר, והשימוש בו בעבירות תעבורה מצומצם. אולם, יתכן ונהג יצטרך להתתמודד עם האפשרות כי יגזר עליו עונש מאסר בפועל במקרים מסויימים של אישומים בגין נהיגה ללא רשיון, התרת נהיגה לקטין, עבירה חוזרת של נהיגה בשכרות, גרם מוות ברשלנות והפקרה. במקרים קיצוניים, אפשר ונהג יואשם בעבירה על פי דיני העונשין, למשל נהג הגורם לתאונה קטלנית כשהוא שיכור לעיתים יואשם בהריגה (הדבר מתאפשר בשל השינוי ביסוד הנפשי).  

בעבירות תעבורה, עונש מאסר על תנאי לרוב לא יהיה העונש היחיד, אף על פי שעל פניו הדבר אפשרי.

עבודות שירות

כאשר מוטל על הנהג עונש מאסר בפועל שאינו עולה על 6 חודשים, ניתן לבקש להמירו בעבודות שירות. נשיאת עונש המאסר בעבודות שירות מותנת, בין היתר, בכך שהממונה על עבודות השירות יגיש חוות דעת מטעמו וכן יודיע על המקום המיועד לביצוע עבודת השירות. 

על החלטת בית המשפט לגבי ריצוי עונש בדרך של עבודות שירות ניתן לערער במסגרת הערעור על גזר הדין.

 עבודות לתועלת הציבור

עבודות לתועלת הציבור שונות במהותן מעבודות שירות. להבדיל מעבודות שירות שהן דרך לנשיאת עונש מאסר, עבודות לתועלת הציבור הן רכיב ענישה עצמאי, שיבוא בנוסף לכל עונש אחר או במקומו, בתנאי שלא נגזר על הנהג עונש מאסר בפועל.

בפקודת התעבורה קיים סעיף ספציפי המתייחס לעבודות לתועלת הציבור שנעשות בבתי חולים. ההוראה מקבילה להוראת חוק העונשין.

איחור בהגשת בקשה להשפט

רבות מעבירות התעבורה הן מסוג ברירת משפט, כלומר כאלו שבגינן הנהג יכול לבחור באחת משתי חלופות: תשלום הודעת הקנס המקורית, או מתן הודעה על בקשתו לנהל את המשפט. הודעה על בקשה להשפט תשלח בדואר רשום תוך 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח. אולם, בנסיבות מסויימות, תינתן לנהג אפשרות להשפט גם בחלוף פרק זמן זה.

בקשה להארכת מועד

אם הנהג מעוניין לבקש להשפט בחלוף למעלה מ- 90 ימים ממועד המצאת הדו"ח, עליו להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד. על הנהג לנמק בבקשתו מדוע הוא לא פעל בגבולות הזמן הקבועים.

מסמכים שיצורפו לבקשה:

  • תצהיר ערוך כדין.

  • העתק הדו"ח.

  • צילום תעודת זהות.

  • צילום רשיון נהיגה.

  • העתקים מן ההתכתבויות עם המשטרה.

  • מסמכים הרלוונטיים לעובדות הנטענות.

עם הגשת הבקשה על ידי הנהג, היא תעבור לתגובת התביעה. לאחר קבלת התגובה, יכריע בית המשפט בבקשה. ככלל, בית המשפט יטה שלא לאשר בקשות אלו, אולם בנסיבות מסויימות תתאפשר הארכת המועד.

 

מקום בו יש חשש כי יגרם עיוות דין לנאשם, בית המשפט יתיר את הגשת הבקשה באיחור. בית המשפט יתן משקל גם לפרק הזמן שחלף מאז נודע לנהג על הדו"ח ועד אשר פנה לבית המשפט, ולא רק לתקופה שחלפה מאז המצאת הדו"ח המקורי. אם הזמן שחלף מאז שנודע לנהג על העבירה המיוחסת לו ועד שפנה לבית המשפט הינו ארוך מהסביר, הבקשה תדחה.

 

מתי ייתכן ובית המשפט יקבל בקשה להארכת מועד?

1. כאשר הנהג פנה בבקשה למשטרה לביטול הדו"ח, ובקשתו נדחתה לאחר חלוף 90 ימים.

2. כאשר אדם אחר נהג ברכב, ונדרש זמן לצורך איתור מבצע העבירה וגביית תצהירו.

3. כאשר הנהג לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן באחריותו. (אם הנהג לא עידכן את כתובתו, או שלא פנה לשם קבלת דואר רשום- אין זו סיבה מוצדקת). 

קשה לקבוע כללים נוקשים בסוגיה זו. כאמור, לרוב נטיית בתי המשפט היא שלא לקבל בקשות שהוגשו בחלוף פרק הזמן שנקבע לשם כך. השיקולים ששוקל בית המשפט דומים בעיקרם לאלה העולים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. בית המשפט דן בכל מקרה לגופו, ובוחן את סיבת העיכוב וסבירותו. 

שפיטה בהעדר הנאשם

נאשם הנשפט בהעדרו

סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אין לשפוט אדם אלא בפניו. אולם, הוראות סעיף 240 לחוק, המתייחס בין היתר לעבירות לפי פקודת התעבורה, גוברות על קביעה כללית זו.

קיימת אפשרות לדון באישום בהעדר הנאשם בעבירות קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה.

  • נהג שלא התייצב לדיון יראו אותו כמודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום שהוגש נגדו.

  • הנהג רשאי להעביר לבית המשפט בכתב את טענותיו לעניין העונש.

  • אין לגזור עונש מאסר על נהג אשר נדון שלא בפניו (בחריג של עונש מאסר הבא במקום תשלום קנס). בית המשפט רשאי להטיל כל עונש אחר, לרבות פסילת רשיון נהיגה. מקום בו קיימת אפשרות כי התביעה תבקש עונש מאסר, עליה לציין זאת בכתב האישום. אם הדו"ח הנרשם לנהג מהווה גם הזמנה לדין, הדבר יובהר לנהג בתחילת המשפט.

מתי אין לדון נהג הנאשם בעבירת תעבורה שלא בפניו?

  • כאשר עבירת התעבורה גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש.

  • כאשר יש חשש כי יגרם בכך עיוות דין לנאשם.

ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנהג

סעיף 130 לחוק סדר הדין הפללילי קובע כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהעדר הנהג, אם הוכחה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם הדבר דרוש למניעת עיוות דין.

הבקשה תוגש לבית המשפט בו ניתן פסק הדין תוך 30 ימים. יובהר כי הגשת הבקשה לא מעכבת את מניין הימים העומדים לרשות הנהג להגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר.

בשל כלל סופיות הדיון, בית המשפט נוטה שלא לבטל בקלות פסקי דין. מהי סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון?

לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלה זו, אך לאור החלטות קודמות של בתי המשפט, ניתן לנסות ולהעריך אילו טענות לא יתקבלו:  

  • כל טענה בעלמא, שאינה נסמכת על עובדות משכנעות ושאינה מפורטת די הצורך.

  • טענה בדבר שכחה של מועד הדיון, אף אם בית המשפט השתכנע כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב.

  • טענה בדבר טעות של עורך הדין המייצג את הנאשם, דוגמת טעות משרדית בשלה הוא לא הופיע לדיון.

  • טענה בדבר חוסר הבנה של ההליכים המתנהלים נגד הנהג. (למשל, אם סבר הנהג כי ההליכים כנגדו הסתיימו).

  • טענה בדבר מחלה של הנאשם, אם ניתן היה להודיע על כך טרם הדיון ולבקש דחייתו.

  • טענת הנהג כי הדו"ח לא ברשותו או כי לא היה ידוע לו על הדיון, אם קיים אישור מסירה.

  • טענה ממנה עולה חשש לחוסר תום לב. 

כאמור, קיימת עילה חלופית בשלה ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין, והיא גרימת עיוות דין לנהג. אם השתכנע בית המשפט כי נגרם לנהג עיוות דין, אין מקום לתת משקל לסיבת ההעדרות. אולם, גם עילה זו לא תתקבל בנקל בבתי המשפט.

בשתי החלופות, על הבקשה להיות מפורטת ומשכנעת, ולרוב יש לגבותה בתצהיר. רצוי כי הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנהג תוגש על ידי עורך דין שהתמחותו בתחום דיני התעבורה, אשר יוכל גם לנהל את הדיון העיקרי אם תתקבל הבקשה, או לחילופין לייצג את הנהג בערעור. 

ערעורים

רשות וזכות ערעור

סימן ד1 לתקנות התעבורה

רקע כללי

לפי חוק יסוד: השפיטה, כל דיון העוסק בדיני תעבורה יתקיים במסגרת בית המשפט לענייני תעבורה, הסמוך לבית משפט השלום. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני תעבורה ידון בבית המשפט המחוזי. זהו  ערעור בזכות לתקופה של 45 ימים. 

 

להבדיל מרוב הערעורים הנדונים בבית המשפט המחוזי המתנהלים בפני שלושה שופטים, ערעור בעינייני תעבורה מתקיים בפני דן יחיד, למעט חריג של אישום בגין גרימת מוות או הפקרה.

ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי יוגש ברשות בלבד. אם לא ניתנה רשות ערעור לבית המשפט העליון, הופך פסק הדין לחלוט, קרי, כזה  שלא ניתן לערער עליו.

רשות הערעור לבית המשפט לא תנתן אלא בעניין בעל חשיבות לציבור כולו או כזה שיש בו חידוש הלכה. בכדי לקבל רשות ערעור יש צורך בבסיס משפטי מוצק. 

 

את הבקשה לרשות ערעור יש לשלוח בכתב, ובית המשפט העליון רשאי לדון בבקשה זו בדן יחיד, לאשרה או לדחותה אף מבלי לזמן את הצדדים.כמו כן,  בית המשפט העליון רשאי לאשר חלק מהבקשה. אם אושרה בקשת הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בהרכב של שלושה שופטים או יותר, כאשר זהו ערעור שני. 


ישנם תיקים בהם הערעור לבית המשפט עליון הוא הערעור הראשון. למשל, תיק הריגה המתחיל בבית המשפט המחוזי וזכות הערעור עוברת לבית המשפט העליון. הריגה בתאונת דרכים, שיש בה את המרכיבים של הריגה ולא המרכיבים של גרימת מוות, תדון בפני שופט אחד.  

 

בכתב אישום על גרימת מוות כתוצאה מתאונת דרכים, התובע יהיה הפרקליט ולא השוטר, והאישום יהיה לפי סעיף 304 לחוק העונשין בצירוף סעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה; סעיף 64 עוסק בחובת המאסר וסעיף 40 עוסק בחובת פסילת הרישיון. על כתב אישום רגיל, לעומת כתב אישום הכרוך בגרימת מוות, חתום שוטר ולא פרקליט. במקרים בהם חתום שוטר, עוברת המשטרה על הדו"ח שכתב השוטר על מנת שיזכור את פרטי האירוע ואם יוזמן לבית המשפט בעניין זה ידע במה דברים אמורים.

 
 
 
 

לשמור על קשר !

בקר אותנו

משרדנו בחיפה
שד' בן גוריון 21
בית הקשתות, קומה ג' , המושבה הגרמנית

טלפון: 03-3811601
פקס: 077-2088000
פקס נוסף: 04-8537666

משרדנו בתל אביב
רחוב שוקן 26
קומה 3, מול בית המשפט לתעבורה

טלפון: 03-3811601
פקס: 077-2088000
פקס נוסף: 03-5408784

משרדנו בחדרה
רחוב הלל יפה 11

טלפון: 03-3811601
פקס: 077-2088000

משרדנו באילת
יותם 1

טלפון: 03-3811601
פקס: 077-2088000

יצירת קשר

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • TikTok
יאיר איתן סטולר