ישנה נטייה מוטעית להתייחס לאישום זו כאל מעין "עבירת סל". מצבים שונים אשר נחזים להפרעה לתנועה אינם נופלים בגדרו של החוק. כך, לדוגמא, כאשר הנהג נאשם בעבירה זו כיוון שבחר לשוחח עם חברו- הנהג מהנתיב הצמוד תוך כדי נסיעה איטית המעכבת את הנוסעים אחריהם, דווקא יש סיכוי מאד גבוה לזיכוי. לא כל התנהגות המפריעה לתנועה, היא אכן "הפרעה לתנועה" במובנה החוקי. אפילו אם הנהג החנה באופן המאלץ נהגים אחרים לסטות ממסלולם ולעבור נתיב – לא תמיד ניתן להרשיעו בגין הפרעה לתנועה.