זיכוי הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות

 לאחרונה, כב' השופט סלאמה מבית המשפט לתעבורה בחיפה זיכה נהג מאשמת נהיגה בשכרות. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם, נטען כי נמצא אצלו ריכוז של 440 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (כמעט פי 2 מהכמות המותרת).

·         בכתב האישום המקורי בוצע תיקון לעניין כמות האלכוהול. בהחלטת כב' השופט מיום 09.03.08 נקבע כי בית המשפט יתעלם מהתיקון המספרי. עד היום לא הוברר מי ביצע את התיקון ובאילו נסיבות. על אף ההחלטה להתעלם מהתיקון, נקבע כי אין מדובר בעניין טכני גרידא אלא בעובדה שיש בה כדי להוסיף לספק שהתעורר בתיק זה.

·         מטעם התביעה העידו 5 עדים.

1.      רס"מ צרפתי יצחק, עורך ההזמנה לדין

2.      רס"מ ניקולס אליאס, שערך לנאשם את בדיקת הנשיפה. באמצעות עד זה הוגשו דו"ח פעולת ינשוף, צילום בדיקת הכיול שנעשה למכשיר ופלט המכשיר. הנאשם כפר בתוכן הפלט וביקש תעודת עובד ציבור לגבי תוכנו, אופן יצירתו והמשמעות שלו. תעודה כזו לא הוגשה.

רס"מ ניקולס העיד כי אינו יודע כיצד עובד הינשוף "מבפנים" וכי בהפעילו את המכשיר הוא רק ממלא אחר ההוראות המופיעות בצג המכשיר. עוד ציין כי אין לו דרך לבדוק את המכשיר, למרות שאישר שנעשית על ידו בדיקה כפולה למכשיר- הוא לא ידע שצריך לבדוק עוד לפני הכיול כי התוצאה על צג המכשיר לא עולה על 50 מיקרוגרם, וכן הוא לא בדק את הטמפרטורה ולחות האויר בחדר.

3.      עדת התביעה השלישית היתה המתנדבת שרון גולן שערכה את דוח הפעולה אודות הטיפול באירוע וטופס המאפיינים.

היא לא עברה בחינות מיוחדות בטרם הוכשרה לעשות בדקת מאפיינים. היא לא ידעה לענות על השאלה האם ניתן לשתות ועדיין לא להיות תחת השפעת אלכוהול. לשאלה מתי לדעתה אדם נתון תחת השפעת אלכוהול, היא השיבה כי למיטב ידיעתה גם אחרי כוס אחת של בירה.

4.      עד התביעה הרביעי היה רס"ב אבנר ברזילאי, טכנאי מעבדת מכשור אכיפה באגף התנועה, באמצעותו הוגשה תעודת עובד ציבור לפיה ביום 6.7.06 ערך בדיקות למכשיר הינשוף והמכשיר נמצא תקין לפעולה.

לעניין הכשרתו המקצועית השיב כי השתתף בקורס בן יומיים או שלושה ימים שנערך מטעם החברה, במסגרתו הראו כל מיני דברים. לאחר מכן ראש המעבדה הציג נוהל עבודה. עוד הוסיף שהוא אינו עד מומחה ותפקידו לבדוק את התוצאות המתגלות. הוא ציין, שיש פלט סופי שמצביע על כך שהמכשיר תקין או לא, והפלט מוצמד לנייר העבודה. הוא לא יודע מי "בנה" את הנוהל.  עוד הסתבר כי הביקורת האחרונה שנערכה למכשיר לפני תאריך העבירה בתיק זה נערכה על ידי רס"ב צברי, ביום 28.11.06, ועל כן עדותו של רס"ב ברזילאי הפכה לבלתי רלוונטית.

5.      עד תביעה חמישי היה רס"ב צברי שחר, גם הוא טכנאי במעבדת מכשור אכיפה באגף התנועה. על פי תעודת עובד ציבור שערך, מכשיר הינשוף בתיק זה נבדק על ידו בתאריך 28.11.06 ונמצא תקין. שחר אישר שאין לו תעודת מפעיל, כלומר הוא אינו מוסמך להפעיל את המכשיר וכי אינו עד מומחה למכשיר. הוא העיד כי את פעולותיו ביצע בהתאם לנוהל וכי לא היה שותף לכתיבתו.

·         עדים מטעם ההגנה

1.       הנאשם בחר להעיד, ובעדותו ציין כי נבדק 3-4 דקות לאחר שהוצא מהרכב. לשוטרים באירוע אמר כי לא שתה ואילו לקצין אמר ששתה חצי כוס.

2.      עד נוסף מטעם ההגנה היה ד"ר איליה פוליצ'וק, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה של המרכז האונברסטאי אריאל, אשר ערך חוות דעת מיום 22.1.08 כנגד אמינות המכשיר.

חוות דעת זו דנה באי ההתאמה של נהלי הכיול של מכשיר הינשוף "דראגר אלכוטסט 7110 MK III IL" של משטרת ישראל לתקנים של הארגון הבינלאומי למטרולוגיה. הוא קובע  כי פעולת הכיול לוקה בחסר בהשוואה להליכים במדינות אחרות וכתוצאה מכך המדידות נפגמת קשות. עוד עולה כי הכיולים אינם מבוצעים בהתאם למקובל במקרה של המכשירים אשר נועדו ליצור ראיות קבילות בבימ"ש ולכן אי אפשר ליחס מהימנות מעבר לספק סביר לבדיקות שמבצעת משטרת ישראל לחשודים בשכרות  באמצעות מכשיר הינשוף.

עוד הוסיף המומחה כי המכשיר אינו זהה בארה"ב ובישראל והפעולות שמתבצעות במכשיר בישראל אינן תואמות את התקנים.

לדוג' בכיול חצי שנתי המכשיר הישראלי דורש ריכוז של 4 גזים שונים ועשר בדיקות גז  על מנת להיות מסוגל לבנות עקומת כיול ולבנות השתנות תוצאות. המכשיר הראיתי אמור להבדיל בין גז רטוב ליבש ואילו המכשיר הישראלי אינו עובד על גז רטוב. זאת ועוד חייב להיות הפרש של לפחות 2 דק' בין שתי הבדיקות בעוד שהמכשיר הישראלי "נועל את עצמו תוך 2 דק'".

באותו דיון אישר המומחה כי לא עשה ניסוי כלשהו במכשיר הנשיפה שתאמת או תשלול תוצאה שהתקבלה. הוא ציין שהוא מתנגד לרעיון הניסוי משום שזה "כאילו להתעמת עם תקנים בינ"ל. התקנים נכתבו שלא לבזבז כספים, אלא ע"מ להעניק לבדיקה מהימנות מרבית.

ההכרעה

בית המשפט קבע כי התביעה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה על אף שעדותו של הנאשם לא הותירה עליו רושם חיובי.

הוא קבע כי חו"ד מומחה מטעם ההגנה יש בה לעורר ספק לגבי אמינות הבדיקה והתוצאה שהתקבלה.

התביעה מטעמה לא הגישה חו"ד מומחה מטעמה, עד התביעה אבנר אישר בחקירתו הנגדית כי אינו בבחינת עד מומחה וכי תפקידו הוא "לבדוק את תוצאות שיוצאות לו.

עד התביעה שחר לא תרם מאומה כי אינו בבחינת עד מומחה למכשיר ושאת פעולותיו הוא מבצע לפי הנוהל.

עד התביעה אליאס לא הוסיף הרבה. הוא אישר שאינו יודע איך עובד המכשיר מבפנים וכי בהפעלתו את  המכשיר הוא בסה"כ ממלא ההוראות המופיעות בצג.

על כן, קבע בית המשפט, כי אין מנוס מלקבוע כי חו"ד מומחה ההגנה יש בה כדי לעורר ספק בראיות התביעה.

• הגדרה והקדמה לנושא נהיגה בשכרות
   
• נהיגה בשכרות סמים מסוכנים
   
• נהיגה בשכרות הבטים פיזיולוגיים