טלפון נייד למקרה חרום: 052-284-6936, 052-281-6081

077-2055000
משרדנו בחיפה
שד' בן גוריון 21
משרדנו בתל אביב
רחוב שוקן 26
משרדנו בחדרה
רחוב הלל יפה 11
משרדנו ברמת-גן
בן גוריון 1 מגדלי בסר 2
משרדנו באילת
רחוב הבשמים 39

נהיגה במהירות מופרזת

נהיגה במהירות מופרזת

בעבר הלא רחוק, נדירים היו המקרים בהם אדם נורמטיבי היה מוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח, לא כל שכן, בעבירת תעבורה, ובגין עבירה אשר לא גרמה כל נזק, ובמיוחד עבירה שבה לא נפגע איש ולא ניזוק רכוש.

"ואולם, עצם הטענה כי המבקש רכב על אופנוע במהירות הגבוהה ב-144 קמ"ש מהמהירות המותרת באותה דרך, המופיעה בכתב האישום המתוקן, היא המייחסת, כשלעצמה, למבקש יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית , משום היותו מודע לרכיבתו המסוכנת או למצער, מסוג רשלנות, בהנחה כי הלה לא היה מודע למהירות נסיעתו, כאשר אין ספק כי אדם מן היישוב היה מודע לה... לאור זאת, החליט בית המשפט לתעבורה, כראוי, לכלול בגזר דינו של המבקש גם רכיב של עונש מאסר, החלטה שאושרה אף על ידי ערכאת הערעור . לנוכח מהירות הנסיעה המופרזת ועברו התעבורתי של המבקש , לא מצאתי כי יש בעונש המאסר אשר הושת עליו או במידתו כדי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי".

דחיית ערעור בבית המשפט העליון של נהג אשר בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל באופן חלקי את ערעורו על גזר הדין של בית המשפט לתעבורה בקרית גת, וקיצר את משך המאסר בפועל משישה חודשים כפי שנקבע בבית המשפט לתעבורה לשלושה חודשים ויום בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי במקרה זה עונש של מאסר בפועל הוא עונש ראוי (רע"פ 1901/13 אופיר נ' מדינת ישראל )

"תעוזתו רבה, מסוכנותו ניכרת. 17 הרשעות תעבורתיות צבר לחובתו ב-3 שנות נהיגה, חלקן חמורות. נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש (מהירות 'קצה' בגימטריא) מלמדת על טֵרוף הדעת . ישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח . אין זו דרך השגרה, להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה…מאסרוֹ הוא שיקומו ֹ. יש לקוות כי אכן ישתקם. מכל מקום, הוא ראוי לגמול הולם ולהרתעה כלפיו, וכלפי אחרים שכמותו . יִראו עברייני התנועה ויִיראו, כי נהיגה במהירות-קצה, יכולה להביאם אל מאחורי סורג ובריח; לא רק לאחר שיהרגו אדם, אלא גם קודם לכן ".

כך מתבטא בית המשפט העליון אשר דחה את ערעורו של הנהג אשר בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעור כנגד רכיב המאסר בפועל אשר הוטל עליו בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע על ידי כב' השופט אלון אופיר (אשר היה סנגור בכיר בעברו), אשר גזר על הנהג 4 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח (רע"פ 5250/12 אבו גוידר נ' מדינת ישראל).

 

"מערער 1 שנהג במהירות זו, סיכן את עצמו, את חיי חבריו ברכב ואת המשתמשים האחרים בדרך. צדק בית משפט קמא בקביעתו כי " מדובר בהתנהגות בכביש בצורה בריונית מסוכנת וחסרת אחריות, אשר יכולה הייתה להוביל לקיפוח חיי אדם ", העונש שהוטל על מערער 1 אינו חורג מרמת הענישה הראוייה, ובכלל זה לא נפל פגם בפסיקת עונש של מאסר בפועל או באשר לגובה הקנס-3,000 ש"ח"

דחיית ערעו של נהג על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר צילם את עצמו במצלמת וידאו והעלה את הסרטון ל- YouTube לפיו נהג ברכב במהירות של 260 קמ"ש (בסופו של דבר הורשע כי נהג במהירות של 213.9 קמ"ש) במקום 90 קמ"ש, ונשלח למאסר בפועל של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח עפ"ת 17194-04-12 ויצמן נ' מדינת ישראל.

"בעניננו מדובר בנהיגה במהירות של 102 קמ"ש מעל המהירות המותרת. מדובר במהירות בה מי אשר מרשה לעצמו להגיע אליה מעיד על עצמו כי מסוכנות של ממש עולה ממנו. הגעה למהירות כזו מעידה כי המבצע בחר להעמיד בסכנת חיים של ממש משתמשים אחרים בדרך. מי אשר בוחר להעמיד בסכנה אנשים תמימים באופן כה קשה, מחייב נקיטת ענישה של ממש כלפיו, ושיקולי הענישה המרכזיים בעניינו הם בעיקר ההרתעה, שלו ושל אחרים, והגמול "

דברים אשר נאמרו בערעור מפי כב' השופט יואל עדן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 8825-02-14 אבו עסא נ' מדינת ישראל, בו ערער המערער/הנהג כנגד עונש מאסר בן 4 חודשים ו פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך 6 שנים, בגין עבירה של מהירות מופרזת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור .

למשרדינו מספר הצלחות תקדימיות כאשר מדובר על נהיגה במהירויות מופרזות בחריגה משמעותית מעל המותר.

כך, ולא אחרת מתייחסים היום בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לתעבורה, לעבירה של נהיגה במהירות מופרזת , כאשר החריגה ממהירות המותרת הינה חריגה. במקרים שכאלה בתי המשפט לא מהססים לשלוח את הנהג, נורמטיבי ככל שיהיה ללא כל עבר פלילי, מאחורי סורג ובריח, רמת ענישה העולה בחומרתה על רמת ענישה בגין עבירות פליליות מובהקות.

כל נהג באשר הוא, החורג מן המהירות המותרת, עלול לסכן לא רק את עצמו ואת עוברי הדרך, אלא את הרישיון הנהיגה שלו (ואיתו את מקור פרנסתו, חופש התנועה שלו ועוד) ואף את חירותו במידה והחריגה מן המהירות המותרת הינה גבוהה.

עבירה של מהירות מופרזת מוגדת בתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה בהאי לשנה:

"לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן".

 

סוג הדרך תמרור רכב מנועי אוטובוס שאינו מאוטובוס זעיר רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית רכב איטי, טרקטור, ומכונה ניידת
עירונית דרך עירונית 50 קמ"ש 50 קמ"ש 50 קמ"ש 40 קמ"ש
עירונית שמוצב בה תמרור 426 תמרור 426 כמצוין בתמרור כמצוין בתמרור כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 40
דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית 80 קמ"ש 80 קמ"ש 80 קמ"ש 40 קמ"ש
דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 תמרור 426 כמצוין בתמרור כמצוין בתמרור כמצוין בתמרור ולא יעלה על 80 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 40
דרך שאינה מהירה עם שטח הפרדה בנוי   90 קמ"ש 90 קמ"ש 80 קמ"ש 40 קמ"ש
דרך מהירה דרך מהירה 110 קמ"ש 110 קמ"ש 80 קמ"ש סגורה בפניו
דרך שמוצב בה תמרור 426 תמרור 426 כמצוין בתמרור כמצוין בתמרור ולא עולה על 100 קמ"ש כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 קמ"ש סגורה בפניו

 

ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב רחוב משולב

או באיזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.

ג) כל הדרכים המצויינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.

ד) (1) רשותה הרישוי רשאית לציין בשיונו של רכב מהירות מירבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן.

(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות שצוינה ברישיון הרכב.

ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.

(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מירבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המירבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:

  1. בדרך עירונית – 80 קמ"ש.

  2. בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ"ש.

  3. בדרך מהירה – 110 קמ"ש.

ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לעניין מהירות.

תקנה 51 קובעת כדלקמן:

"לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ו בתנאי הדרך ו התנועה בה , באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב ".

לעניין תקנה זו, רצוי להביא את דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק:

"נהיגה במהירות סבירה היא כלל העובר כחוט השני ב תקנות התעבורה (תקנה 51). נהיגה במהירות סבירה היא מושכלת יסוד של כל אוחז הגה. המהירות הסבירה אינה ניתנת להגדרה כמותית מראש (להבדיל מהמהירות המרבית המותרת), המהירות הסבירה נגזרת , בין היתר, מתנאי השטח , תנאי הראות, מזג האויר וכו'. לא דומה המהירות הסבירה ביום גשום למהירות הסבירה ביום בהיר , ולא דומה המהירות הסבירה בדרך עקלקלה למהירות הסבירה בדרך הישר . בעניננו קבע בית המשפט קמא כממצא עובדתי כי לאור שדה הראיה הקיים בצומת בה אירעה התאונה (שדה הראיה לפני הצומת חסום על ידי מבנה גדר וצמחיה), מהירות נסיעתו של המבקש לא היתה סבירה, זהו ממצא עובדתי שערכאת ערעור שלישית אינה צריכה לדון בו"

(רע"פ 6338/99 בוחניק נ' מדינת ישראל).

בנוסף, תקנה 52 קובעת כי על הנהג להתאים את מהירות נסיעתו ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו והא, ובמיוחד במקרים האלה:

  1. בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצידם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם.

  2. בדרך שאינה פנויה.

  3. כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא.

  4. בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן.

  5. בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות.

  6. בהתקרבו למעבר חצייה.

  7. בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל.

  8. בירידה תלולה או ארוכה.

  9. בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו.

  10. בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך.

  11. בפגשו או בעקפו בעלי חיים.

  12. בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו.

  13. בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו.

  14. ברחוב משולב.

  15. באיזור מיתון תנועה.

  16. במנהרה.

ניתן לראות, כי תקנה 52 קובעת מקרים ספציפיים ודוגמות למקרים בהם יש להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך, ובאילו תנאי דרך יש לנהוג ביתר זהירות, ולהתאים את המהירות, כך שתהיה סבירה, ביחס לתנאי הדרך.

מדיניות הענישה בעבירת נהיגה במהירות מופרזת

את רמת הענישה בעבירות תעבורה ניתן לחלק בצורה גסה ל-4 רמות חומרה:

סוג הדרך מידת חריגה מספר נקודות סוג עבירה עונש צפוי הערות
עירונית עד 20 קמ"ש 0 ברירת משפט קנס בסך 250 ש"ח לתשלום בדואר או ניתן להגיש בקשה להישפט
  מ-21 קמ"ש עד 30 קמ"ש 8 ברירת משפט קנס בסך 750 ש"ח לתשלום בדואר או ניתן להגיש בקשה להישפט
  31 קמ"ש ויותר 10 הזמנה לדין
  • 30 יום פסילה מנהלית
  • פסילה
  • פסילה על תנאי
  • קנס
 
  מעל 50 קמ"ש   הזמנה לדין "תלת"ן"
  • 30 יום פסילה מנהלית
  • מאסר/מאסר על תנאי
  • פסילה ארוכה
  • פסילה על תנאי
  • קנס
-בקשה למעצר עד תום ההליכים/פסילה עת תום ההליכים
דרך שאינה עירונית עד 25 קמ"ש 0 ברירת משפט קנס בסך 250 ש"ח לתשלום בדואר או ניתן להגיש בקשה להישפט
  מ- 26 קמ"ש עד 40 קמ"ש 8 ברירת משפט קנס בסך 750 ש"ח לתשלום בדואר או ניתן להגיש בקשה להישפט
  41 קמ"ש ויותר 10 הזמנה לדין
  • -30 יום פסילה מנהלית
  • -פסילה
  • -פסילה על תנאי
  • -קנס
 
  60 קמ"ש ויותר   הזמנה לדין "תלת"ן"
  • 30 יום פסילה מנהלית
  • מאסר/מאסר על תנאי
  • פסילה ארוכה
  • פסילה על תנאי
  • קנס
-בקשה למעצר עד תום ההליכים/פסילה עת תום ההליכים

 

אופן אכיפת העבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

נכון להיום, לרשות משטרת ישראל עומדים 3 אמצעים עיקריים לאכיפת נהיגה במהירות מופרזת:

  1. מצלמות מהירות

  2. מד לייזר "ממל"ז" מסוג אולטרא לייט

  3. מכ"ם מסוג "דבורה"

 

מצלמות המהירות

בשנת 2012 נכנס לתוקף פרוייקט "דגל" של משטרת ישראל, במהלכו אמורות להיות מותקנות ברחבי הארץ כ-400 מצלמות מהירות ואור אדום, כאשר כל מצלמה מסוגלת לאכוף הן מהירות מופרזת והן חציית צומת באור אדום, כאשר כל מצלמה מסוגלת לאכוף את שתי העבירות באופן משולב. למשל, נהג אשר אינו מספיק לחצות את הצומת באור ירוק, מגביר את מהירות נסיעתו. ברכות! הצלחת לחצות את הצומת באור ירוק ולא קיבלת דו"ח בגין חצית צומת באור אדום, אולם, קיבלת "פינוק" בדמות דו"ח על מהירות מופרזת.

המצלמות המוצבות הן מתוצרת חברת Gatsometer BV מסוג GS11. אלה הן מצלמות המסוגלות לצלם 4 תמונות ("פריים") בשנייה, לעבוד בכבישים המכילים עד 4 נתיבים לכל כיוון, מצלמה בעלת רזולוציה של 11 מגה פיקסלים (איכות תמונה גבוהה) עם טווח דינמי של 12 ביט, חיישן בגודל מלא של 37.3x25.7מ"מ מסוג CCD עם עדשה של 50mm או 85mm. למצלמה קיים מבזק ("פלאש") בעל קצב של 0.3 שניות, המצלמה מוצבת על עמוד בגובה של 4 מטרים ומוגנת באמצעות גוף חסין אש וירי, כאשר משקל המצלמה כ- 18 ק"ג.

עלות כל מצלמה הוא כ-70,000 אירו(!) ולמחיר זה ישנה משמעות מבחינת הנהגים.

מצלמת מהירות

המצלמה מופעלת באמצעות פסי דריכה המוחבאים מתחת לכביש, בכל נתיב באופן נפרד, במרחק של כ-1 מטר ביניהם. פסי הדריכה מופעל באמצעות גלגלי הרכבים העוברים בנתיב, וכך המערכת מזהה את המהירות שבה נסע הרכב, ומצלמת אותו.

פסי דריכה המוחבאים מתחת לכביש

בניגוד למערכת הישנה, האנלוגית, שבה טכנאי משטרתי נדרש לגשת לכל מלצמה בנפרד, להוציא את סרט הצילום, להפיק אותו, לזהות את מספר הרכב, ולשלוח הודעה על ביצוע העבירה באמצעות הדואר, לנהג אשר עבר את המהירות המותרת, תהליך אשר היה לקח תקופה של חודשים, ולכן דוחו"ת רבים בוטלו עקב התיישנות ( לעשות קישור למאמר על התיישנות ).

המערכת החדשה, המכונה א3, מחובת דרך מערכת סלולרית למרכז הבקרה של חברת מל"ם-תים האחראית על הפעלת הפרוייקט, המצלמה מזהה באופן אוטומטי את מספר הרכב על גבי לוחית הרישוי ומופק באופן אוטומטי דו"ח תנועה, הנשלח בדרך כלל תוך 72 שעות ממועד ביצוע העבירה.

ההליך הרבה יותר זול, פשוט, ומהיר, ומאפשר אכיפה יעילה ביותר של עבירת המהירות....או שלא?

לאחר שהוצגו נתונים בסיסיים אודות המצלמות, חובה לשאול את השאלה, בשביל מה הן הוצבו, האם הן יעילות, והאם המטרה לשמה הוצבו, מקדשת את האמצעים.

האם מהירות מופרזת גורמת לתאונות דרכים?

במחקר אשר פורסם על ידי המדען הראשי בשנת 2010 ולפיו למהירות מופרזת משפיעה בשני אפיקים על הבטיחות בדרכים:

  • הסתברות להיות מעורב בתאונה –זמן תגובה הוא זמן שבו נקלטת בחושי הנהג סכנה על הכביש והנהג מתחיל להגיב לסכנה. מרחק העצירה הוא מרחק מרגע שהנהג החל לבלום, ועד שכח הבלימה אשר הופעל על ידי דוושת הרכב, עובר לכביש ועד אשר הרכב נעצר. ככל שמהירות הרכב גבוהה יותר כך מרחק התגובה + מרחק העצירה הם ארוכים יותר. במקרה של סכנה בלתי צפויה על הכביש, היכולת למנוע תאונת דרכים, היא קטנה יותר, ככל שמהירות הנסיעה היא גבוהה יותר.

  • חומרת התאונה – על פי חוקי הפיזיקה, אנרגיה קינטית (אנגרית תנועה) מומרת לאנרגית חום והרס. ככל שהמהירות היא גבוהה יותר, כך האנרגיה המזיזה את הגוף (רכב) גבוהה יותר, ובהתאם אנרגית החום וההרס המשתחררות גבוהות יותר במקרה של התנגשות של שני גופים או יותר. כלומר, ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר, הנזק אשר נגרם כתוצאה מהתנגשות הוא גבוהה יותר ביחס למהירות.

המחקר של המועצה לבטיחות בדרכים אינו מתייחס לשאלה, האם המהירות היא הגורם לתאונות.

אולם המחקר קובע כי קשה לקבוע את אחוז התאונות בהן מהירות מופרזת היא הגורם העיקרי ולא ניתן להתעלם מכך שישנם גורמים נוספים המשפיעים על התרחשות ותוצאות תאונות דרכים.

הביקורת על הצבת מצלמות המהירות הרבות היא כי המצלמות לא הוצבו לשם הפחתת תאונות דרכים אלא על מנת לגרוף כספים לקופת המדינה.

בטרם הוצבו מצלמות המהירות היכן שהוצבו, לא נבחן האם המקום הסצפיפי הינו פורען להתרחשות תאונות דרכים. במידה והמצלמות היו מוצבות בקרבת בתי ספר וגנים, בסמוך למעברי חצייה, עקומות מסוכנות ואזורי רווי אוכלוסיה, ניתן היה לראות קשר בין הצורך בהפחתת מהירות נסיעה למניעת תאנות דרכים.

אולם, כאשר מרבית המצלמות מוצבות בכבישים רחבים, חדשים וישרים, בהם לא צפויה כל סכנה, הקשר בין מניעת תאנות דרכים והפחתת מהירות נסיעה הוא מקרי בהחלט.

בניסוי שערכה משטרת התנועה עם הפעלת המצלמה הראשונה, בכביש בו מהירות הנסיעה המותרת הינה 90 קמ"ש, המצלמה כויילה ל-120 קמ"ש, כך שכל מי שנוסע במהירות זו או יותר, יקבל דו"ח של 750 ש"ח או הזמנה לבית המשפט. במהלך יום אחד הופקדו קרוב ל-100 דוח"ות, כאשר ההכנסה הצפויה היא של 75,000 ש"ח ליום. נכון להיום, אוגוסוט 2014 מוצבות ברחבי הארץ קרוב ל-70 מצלמות, ולכן בחישוב גס מדובר על הכנסה של 5 מיליון ש"ח, וכ-1.8 מיליארד ש"ח לשנה...

האם מהירות מופרזת היא הגורם לתאונות? האם לא עדיף לשפר תשתיות, לבנות גשרים דו מפלסיים להולכי רגל, מחלפים במקום רמזורים, בניית גדרות הפרדה בין נתיבים. כל אלה דורשים הוצאה ניכרת, בזמן שמצלמות המהירות מכניסות כ-2 מיליארד ש"ח בשנה...אז למה להשקיע בתשתיות כאשר ניתן להשקיע במצלמות, ו"כאילו" להילחם בתאונות הדרכים...

לבדיקת האפשרויות העומדות בפניך להתמודדות עם דו"ח שהופק על ידי מצלמהפנה עוד היום לפגישת ייעוץ חינם באחד ממשרדינו

UltraLyte LR B LTI 20-20

מדובר במד לייזר מסוג אולטרא לייט המופעל על ידי שוטר.

מד לייזר מסוג אולטרא לייט

 

" פעולת הממל"ז מתבססת על ההנחה כי מהירות האור באוויר קבועה, לפיכך שיגור פעימות של קרני לייזר לעבר רכב המטרה (להלן – פולסים) ומדידת זמן מעופם לרכב וחזרתם ממנו מאפשרים לקבוע את המרחק מהמכשיר אל הרכב על-פי הנוסחה: מרחק = זמן×מהירות. מדידת המרחק לרכב המטרה בעקבות שני פולסים בהפרש זמן ידוע מאפשרת לקבוע את המרחק שעבר הרכב, ובעזרת נתון זה ורכיב הזמן ניתן להוסיף ולקבוע את מהירות תנועתו של רכב. לכאורה, היה די בשני פולסים לצורך קביעת המהירות, אולם עקב החשש מטעויות משגר המכשיר 43 פולסים בפרק זמן של כשליש השנייה, והמהירות שהמכשיר מציג היא המהירות הממוצעת המתקבלת מכלל המדידות ".

בית המשפט העליון בערעור פלילי ע"פ 4682/01 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 304, 333 (2003) (להלן: עניין לוי ועטיה) מסביר באופן ממצה את פעולת הממל"ז.

כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי קיימת חזקת אמינות לממל"ז: חזקת האמינות לממל"ז

" בפסק הדין בעניין לוי ועטיה נדונה שאלת אמינות תוצאותיו של מכשיר הממל"ז. במסגרתו, הובאו ממצאים רבים משלל פסקי דין ומחקרים שהתייחסו לדיוק המדידה של המכשיר (שם, בעמוד 325), ושהתבססו בעיקר על בדיקות ביחס לכשלים שעשויים להתרחש בו ולתוצאות שגויות שעלולות להתקבל כתוצאה מאופן הפעלתו ומליקויים טכניים. בפסק הדין צוין כי מדו"ח שערך מכון התקנים הישראלי בשנת 2000 בעקבות בדיקת מכשיר הממל"ז ועל בסיס ניסויים בארץ ובחו"ל עולה כי:

"בלמעלה מ-95% מהמדידות (כ-2000 מדידות) נמצא שהממל"ז עמד בדרגת הדיוק המוצהרת על-ידי היצרן (+2 קמ"ש). שגיאת המכשיר עלתה על +2 קמ"ש בפחות מ-1% מהמדידות, ובמדידה אחת בלבד שנערכה בארצות הברית נמצאה סטייה של מעל 5 קמ"ש" (שם, בעמוד 328).

בדומה לפסק הדין בעניין בראונשטיין, גם בפרשה זו קבע בית המשפט כי המכשיר אמין ומדויק בכפוף להפעלתו על ידי מפעיל מיומן ועל פי הנחיות היצרן. כן נקבע כי יש להפחית חמישה קמ"ש מכל תוצאת מדידה המתקבלת ממנו (עניין לוי ועטיה, בעמוד 334). הנחיות היצרן מחייבות לבדוק את המכשיר בכל פעם מחדש בטרם הפעלתו. בדיקה זו כוללת: (א) בדיקה עצמית של כל מכלולי המכשיר ; (ב) בדיקת תקינותן של הקריאות המתקבלות על לוח התצוגה ; (ג) בדיקת קיומו של תיאום אופקי ואנכי בין נקודת ההצבעה האדומה לקרן הלייזר ; (ד) "בדיקת כיול" המכשיר שמטרתה לוודא כי טווח המכשיר ותזמונו מדויקים, ושהוא מסוגל למדוד מהירות של כלי רכב נעים ; ו-(ה) שמירה על קו ראייה נקי ועל כוונון הקרן לאזור לוחית הזיהוי לאורך כל המדידה .

הרלוונטית לענייננו היא " בדיקת הכיול ". פסק הדין מפרט רק כי מטרת בדיקה זו היא "ל וודא כי טווח המכשיר ותזמונו מדויקים, ושהוא מסוגל למדוד מהירות של כלי רכב נעים "(שם). תוכנה ותכיפותה של הבדיקה אינם מפורטים. מן המידע שלפנינו נראה כי מדובר בבדיקה המתבצעת לפני כל משמרת במסגרת בדיקת התקינות היומית. כך עולה גם מטענות המדינה ומדבריו של עו"ד שני. מעבר לכך, פסק הדין אינו מתייחס לצורך או לאפשרות שתבוצע בדיקה תקופתית במעבדה. אין כל רמז לכך שכיול מטרולוגי תקופתי נדרש במסגרת התחזוקה השוטפת של המכשיר.

אם כן, משלא התעוררה מחלוקת ביחס להתקיימותם של התנאים הדרושים להקמתה של חזקת האמינות, ומאחר שפסק הדין בעניין לוי ועטיה אינו כולל חובה לביצוע כיול מטרולוגי תקופתי הרי שלמכשיר הממל"ז, באמצעותו נמדדה מהירות רכבו של כהן, קמה חזקת האמינות ".

פסק דין של בית המשפט העליון אשר דן בחזקת האמינות של מכשירי מדידת מהירות וקובע כי אין חובה לכייל את מכשירי מדידת המהירות בכלל זה הממל"ז, במעבדה מוסמכת למידות ומשקלים רע"פ 7093/12 דניאל כהן נ' מדינת ישראל.

הפעלת מד הלייזר מבוססת על מנגנון פשוט. המכשיר שולח קרן לייזר אל עבר הרכב הנמדד. הקרן מודדת את המרחק מהמכשיר אל הרכב, וכן את הזמן שבו חוזרת הקרן על המכשיר. הקרן נשלחת מספר רב של פעמים בשנייה לטובת הדיוק, והמכשיר מודד את מהירות הרכב לפי הנוסחה הבסיסית לפי מהירותXזמן=דרך.

בהפעלת מכשיר הממל"ז ישנן כמה בדיקות לצורך דיוק במדידת המהירות :

  • בדיקת עצמית של המכשיר

  • בדיקת תצוגה

  • בדיקת תיאום כוונות

  • בדיקת מרחק קבוע/מהירות אפס (סטיה מותרת של+- 0.2 מ'/סטיה מותרת +- 2 קמ"ש בהתאמה)

  • קיומו של קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין המפעיל לבין רכב המטרה.

  • ההפעלה נעשתה כלפי רכב המטרה, נקודת הכיוון האדומה הייתה מכוונת לאזור מרכז רכב המטרה, עד לקבלת צליל אישור מדידה.

  • במהלך כל המדידה, נקודת הכיוון האדומה כוונה לאזור מרכז רכב המטרה.

  • היה קשר עין רצוף בין המפעיל/האתת ורכב המטרה עד לעצירתו (באכיפה עם אתת חובה לצרף מזכר).

  • טווח גילוי רכב המטרה לא עלה על 300 מטר.

  • ציון נתיב הנסיעה שבו נסע הרכב מטרה מתוך נתיבי נסיעה, וציון תנועה מתקרבת/מתרחקת.

  • בשעת הפעלת הממל"ז לא ירד גשם, שלג ולא היה ערפל.

  • במדידת רכב דו גלגלי בנוסף יש לוודא כי בעינית הכיוון לא היה כלי רכב אחר הנע בכיוון תנועתו של הרכב הדו גלגלי מקו חזית הרכב הדו גלגלי מצדדיו ומאחוריו.

  • בהפעלת לילה בנוסף יש לוודא כי קטע האכיפה מואר בתאורת רחוב לפחות 300 מטר.

  • על המפעיל לציין האם הציג את נתוני המדידה בפני הנהג/הנהג סירב לראות את נתוני המדידה/נתוני המדידה לא הוצו בפני הנהג ולציין את הסיבה.

  • על המפעיל לציין ולחתום על כך שהוסמך להפעיל את הממל"ז, ותאריך הסמכתו.

 

בנוסף לבדיקות הנ"ל, על השוטר/ים האוכפ/ים את המהירות המותרת לציין בנסיבות ביצוע העבירה על גבי הדו"ח את נסיבות ביצוע העבירה ואופן אכיפת העבירה.

יש לוודא תקינות תמרורי מהירות (במידה והאכיפה היא בניגוד לתמרורים), לציין את מצב התנועה, אופן שמירה על קשר עין רצוף, אופן עצירת הרכב ועוד.

במידה והשוטר/ים לא דייק/ו באחד או יותר מהפרטים הנמנים לעיל, הדבר עשוי להוביל לזיכוי מן העבירה או להסדר טיעון מקל ביותר.

למשרד עורכי דין סטולר ושות', הצלחות חסרות תקדים בזיכויים והסדרים מקלים בתחום הממל"ז

דוגמות:

 

אופן פעולת הדבורה

מכשיר "הדבורה" מדגם BEE III IL הוא מכשיר משוכלל מאד למדידת מהירות וניתן להפעיל אותו במגוון מצבים למדידת מהירות.

העקרון המנחה של מכשיר הדבורה הוא "אפקט דופלר". זהו עקרון לפיו גל קול הנפלט מהמכשיר, פוגע ברכב הנמדד ומוחזר למכשיר. היות ומדובר בגלי קול להבדיל מקרן לייזר אשר במכשיר הממל"ז, מדובר למעשה בעיקרון שונה לחלוטין וכך גם אופן ההפעלה שונים.

אפקט דופלר היא תגליתו של כריסטיאן אנדראס דופלר, פיזיקאי ומתמטיקאי אוסטרי, אשר גילה בשנת 1842 כי תדר של גל משתנה, כאשר יש שינוי במיקום בין מקור הגל לבין הגוף הקולט את הגל. למשל אדם העומד בצד הכביש, ושומע התקרבות של אמבולנס. האדם קולט כל הזמן גל בתדר, המשתנה, בהתאם לשינוי המיקום של האמבלונס: ככל שהאמבולנס מתקרב, עוצמת הקול גדלה ומשתנה, ושינוי בהתאם ככל שהאמבולנס מתרחק.

על העיקרון הזה פועל מכשיר הדבורה.

הדבורה ממוקמת בתוך רכב משטרה כאשר האנטנה המודדת את המהירות נמצאת על גג הניידת.

לדבורה ישנן שתי אנטנות, אנטנה קדמית (FRONT) ואנטנה אחורית (REAR), כאשר הדבורה יכולה למדוד תנועה בכיוון נסיעת הרכב המודד (SAME) או בכיוון התנועה הנגדי (OPP), בזמן שהרכב המודד במצב נייח (STA) או במצב תנועה (MOV).

כאשר המהירות נמדדת בתוך העיר (CI) מהירות רכב המודד לא תעלה על 70 קמ"ש לעומת מדידה בכביש מהיר (HI) מהירות הרכב המודד תהיה לא פחות מ-65 קמ"ש.

לדבורה ישנה אופציה להפעלה בצורה כזאת שלא תהיה גלויה למגלי רדארים הממוקמים מחלק מהרכבים.

חלון התצוגה הממוקם בתוך הרכב מציג את הנתונים הבאים:

  • חלון מהירות רכב השיטור

  • חלון מצב – נוריות חיווי המציגות את אופן הפעלת המכשיר מבחינת: אנטנה קדמית/אחורית, תנועה בכיוון רכב שיטור/או נגדי, הפעלה נייחת/ניידת

  • חלון מהירות המטרה – מהירות הרכב הנמדד

  • חלון נעילת מהירות – נועל את המהירות המהירה ביותר אשר נמדדה או מציג את מהירות הרכב המהיר ביותר.

בדיקות תקינות

בתחילת וסיום כל משמרת, על השוטר המפעיל את מכשיר הדבורה, לוודא מספר נקודות, על מנת להבטיח כי המכשיר פועל כראוי ואין כל תקלה אשר עלולה לשבש מדידת מהירות תקינה.

  1. בדיקת עצמית בהפעלה

הבדיקה מתבצעת באופן אוטומטי עם הפעלת המכשיר, במסגרתו הוא מציג את נוריות החיווי השונות על גבי המכשיר, משמיע 2 צפצופים ומציג הודעות ברירות מחדל אשר מופיעות בזמן ההפעלה. תפקידו של מפעיל הדבורה הוא לוודא שכל נוריות החיווי פועלות ודולקות וכל הליך הפעלת הדבורה פועל בהתאם לחוברת ההפעלה.

  1. בדיקת משקט

כאשר המשקט פועל, המכשיר משמיע צליל רק בזיהוי רכב המטרה, וכאשר הוא מכובה רחש הדופלר יישמע כל העת.

  1. בדיקת שעון עצר

הפעלת שעון העצר מאפשר הפעלת מונים מדויקים הנמצאים בתוך המכשיר, דבר המאפשר מדידת מהירות של רכב כלשהו מבלי לשדר גלים אלקטרומגנטיים. בבדיקה זו נמדד הזמן שבו רכב עובר מרחק ידוע, וכך ניתן לחשב את המהירות בהתאם לנוסחה מהירות=זמן/מרחק (V=T/S).

  1. בדיקת HI/LOW

מטרת הבדיקה היא לוודא כי המכשיר נמצא במצב "HI".

  1. בדיקת קולנים

לכל מכשיר דבורה ישנם קולנים. קולנים אלה,משמיעים תוך כדי הקשתם על מקום מתכתי על גג הניידת תדר המדמה מהירות של 30 קמ"ש ו-75 קמ"ש, המוטבע על כל קולן.

בעזרת קולנים אלה, ניתן לוודא כי הדבורה מודדת את המהירות בצורה נכונה.

בעזרת הקולנים, ניתן לבדוק את כל מצבי ההפעלה של הדבורה כאשר כל קולן יכול לדמה תנועת רכב מטרה ותנועת רכב שיטור, ועל ידי חיבור או החסרה בין המהירויות בהתאם לאופן הפעלה, מוודאים כי הדבורה מודדת את מגוון אופני הפעלה, בצורה מדויקת ובהתאם למהירות המוטבעת על גבי הקולנים.

 

בדיקה תקופתית

מכשיר הדבורה מחויב לעבור ביקורת תקופתית על ידי מעבדה של משטרת ישראל אחת לחצי שנה, הכוללת בנוסף לבדיקות תקינות יומיות, בדיקות נוספות במסגרתן נבדקים תדרי הגל באופני הפעלה שונים, כיוונון וכיול במקרה הצורך. בהתאם לביקורת התקופתית, תופק תעודת עובד ציבור ("תע"צ") המעידה על תקינות הדבורה לפרק זמן של כחצי שנה, עד לביקורת תקופתית הבאה.

חזקת אמינות למכשיר הדבורה

השופט אלון אופיר מבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, בפניו נידונו תיקים רבים בה נמדדה המהירות על ידי מכשיר הדבורה, החליט לבחון לעומק את מכשיר הדבורה. לאחר שנחשף לחוות דעת מקיפה ביותר של יצחק בן הרואה מהמכון המתכות הישראלי שבטכניון במסגרתה נערכו ניסויים רבים, ולאחר בחינת מכשיר הדבורה ואופן פעולתו, השופט אופיר קבע מספר קביעות אודות מכשיר הדבורה:

  1. מכשיר הדבורה עבר בדיקה יסודית ומקיפה ברמת המעבדה וברמת ניסויי השטח אשר הוכיחו כי המכשיר אמין ומדויק.

  2. המכשיר מדויק בסטייה של עד 3 קמ"ש מהמהירות עליה מצביעה המכשיר, וכתוצאה מכך יש לקזז 3 קמ"ש מכל מדידת מהירות אשר נמדדה.

  3. למרות שמכשיר הדבורה משדר גל אלקטרומגנטי, מכשירי קשר, מכשירים סלולאריים, תקשורת מחשבים, קווי מתח וכיו"ב, אינם משבשים את אופן פעולת הדבורה. במידה ותהיה קרינה חריגה בסמוך למכשיר, יפסיק המכשיר את פעולתו אוטומטתית ולא יתן כל קריאה. חשוב לציין, כי זאת אפשרות חריגה ביותר.

  4. להבטחת תקינות ודיוק המדידה הנערכת על ידי מכשיר הדבורה, על המדינה להוכיח כי המכשיר עבר ביקורת תקופתית לפחות אחת לשנה, ולשם כך על המדינה להצמיד עותק צילומי של הביקורת התקופתית לכל דו"ח המוגש לתביעה לצורך הגשה בבית המשפט. השופט אופיר קובע כי ראיה זו מהווה חלק בלתי נפרד וחיוני מהוכיחת תקינות מכשיר הדבורה.

  5. חובה על המדינה להוכיח כי השוטר אשר הפעיל את מכשיר הדבורה עבר הכשרה מתאימה.

  6. חובה להוכיח כי מכשיר הדבורה עבר בדיקות תקינות בתחילת המשמרת ובסיומה, ראיה שהיא חלק בלתי נפרד מכל דו"ח.

  7. על השוטר המפעיל את מכשיר הדבורה לציין באופן מדויק את אופני הפעלת מכשיר הדבורה: אנטנה קדמית/אחורית, הפעלה נייחת/ניידת, תנועה נגדית/בכיוון הניידת, ומהירות רכב השיטור במידה והאכיפה הייתה בתנועה.

  8. על המדינה להוכיח כי בטווח של 50 מטר לפחות משני צידי הכביש לא הייתה תנועה של כלי רכב מכל סוג שהוא, בכלל זה רכבות, משאיות, אוטובוסים, טרקטורונים, כלי טיס.

  9. על השוטר לשמור על קשר עין רצוף עם הרכב הנמדד ולכן חובה לוודא כי אין גשם, שלג, ערפל, אובך.

ת' (ב"ש) 5728/08 מדינת ישראל נ' ציטרון

 

השופט אופיר קבע קביעה מאד חכמה ונחרצת כלפי המשטרה. היות והוא השופט היחיד בזמן כתיבת פסק הדין המדובר, אשר בדק את הדבורה לעומקה, הוא קבע באילו תנאים המדינה יכול להוכיח ברף ההוכחה הפלילי, כי מדידת המהירות היתה נכונה.

החלטתו של השופט, אינה מחייבת את המשטרה שכן מדובר ברשויות שונות וזכותה של המשטרה לפעול כראות עיניה ולכן קביעותיו של השופט אופיר בציטרון אינן מחייבות למעשה את המשטרה.

אולם, במידה והמשטרה לא תפעיל את מכשיר הדבורה בהתאם לתנאים שנקבעו בפסק הדין ציטרון, ייתכן ויעלה ספק סביר בדבר אופן הפעלה ודיוק המדידה, ספק אשר עשוי להוביל לזיכוי הנהג אשר הועמד לדין.

במילים אחרות השופט אמר למשטרת ישראל, תעשו מה שבא לכם, אם לא תמלאו את התנאים שכתבתי, לאחר שבחנתי ובדקתי את הדבורה, יהיו לכם הרבה זיכויים.

ובמילים שלו:

"החלטה זו כמובן שאינה מחייבת את משטרת ישראל והיא סוברנית להחליט כל החלטה באשר לדרך האכיפה עם מכשיר ה"דבורה". אולם, מאחר ובמשפט פלילי עסקינן, כל ספק יפעל לטובת הנאשם, ותפקידה של המדינה עת היא מגישה כתב אישום, להגיש מערך ראיות שהוא נעדר כל ספק סביר. אופן הפעלת ה"דבורה" כפי שבוצע עד היום (ואף שהמדובר במכשיר טוב ואמין) עלול ליצור ספק סביר באשר לשיוך המדידה לנאשם המובא לדין. בעיני, רק תיקון אופן הפעלת המכשיר כפי שפורט בהרחבה לעיל יאפשר את הרשעת המובאים לדין במידת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי".

למשרד סטולר ושות' זיכויים תקדימיים במכשיר הדבורה במהירויות גבוהות בחריגה קיצונית.