


עבירת הנהיגה בשכרות
בדיקת מאפיינים, מכשיר ה"ינשוף" וחברות הביטוח
זיכוי
היבטים פיזיולוגיים
מיהו "שיכור"?
- מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
- מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
- מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
- מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המירבי שנקבע.
מהו ריכוז האלכוהול המותר בזמן נהיגה?
- עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.
- עד 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אוויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה.
השוטר מסמן לך לעצור ודורש שתעבור בדיקת שכרות. לא כדאי לסרב לבדיקת השכרות שכן עצם הסירוב מהווה עבירה פלילית - בלא שום קשר לשאלה המהותית האם אתה אכן "שיכור" לפי הגדרת החוק [ס' 64ד לפקודה].
מהי בדיקת שכרות?
בדיקת מאפיינים
בדיקת המאפיינים איננה בדיקה מדעית והיא איננה מוסדרת בחקיקה. במהלך בדיקת השכרות השוטר יבקש מהנהג ללכת על קו ולקרב אצבע לאף בעיניים עצומות. עמדת בהצלחה במטלות? שים - לב, השוטר מתרשם מגורמים נוספים: למשל ריח האלכוהול, אופן העמידה, ההופעה הכללית, ההתנהגות, היכולת להבין הוראות ואופן הדיבור. עורך דין תעבורה יוכל לנסות ולערער על ממצאי הבדיקה. לשם כך יש לבחון באופן מעמיק את דו"ח הבדיקה; את הממצאים עליהם מסתמכת התביעה; את נסיבות המקרה ועוד.
בדיקת שכרות - בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף"
Drager Alcotest 7110 MK ||| IL
כאמור, מצבך טוב אם בזמן הנהיגה הריכוז שנתגלה לא עלה על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אוויר נשוף (מהו מיקרוגרם? מיליונית הגרם וגם יחידת מידה תמוהה המשמשת את המשטרה). במידה וחצית את הרף, השוטר יסבור שאתה שיכור. מכאן התמודדותך נחלקת לשני שלבים: ראשית, רשיונך יפסל מנהלית לתקופה של 30 יום (בהנחה שלא מדובר בתאונת דרכים, שאז הפסילה המנהלית היא ל- 60 או 90 יום). לאחר מכן, יוגש נגדך כתב אישום ותזומן למשפט. עורך דין לתעבורה מנוסה יוכל לבדוק את הליך הבדיקה ולנסות לערער על ממצאיה. האם נערך דו"ח פעולה מקיף כמצוות ס' 64ג לפקודת התעבורה? האם הדו"ח מכיל את כל הפרטים הנדרשים? האם המכשיר הופעל בהתאם להוראות המפורשות? האם הנאשם שתה, עישן או הקיא בסמוך לבדיקה? כמה זמן עבר מאז שנעצר רכבו של הנהג ועד לרגע הבדיקה בפועל? האם המכשיר כויל כראוי? האם הוחלפה פיית המכשיר? . גורמים אלה יכולים להעלות ספק סביר בלב ביהמ"ש. ספק שכזה - משמעו זיכוי הנהג.
בדיקת דם
כאמור, ריכוז האלכוהול המותר הוא עד 50 מיליגרם של אלכוהול ב- 100 מיליליטר של דם. נטילת הבדיקה תיעשה במקום המתאים לכך (לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה) על ידי בעל מקצוע רפואי המוסמך ליטול דגימות דם [ס' 64ב(ב3)(3) לפקודת התעבורה]. להבדיל מבדיקת מאפיינים ובדיקת נשיפה, אותן השוטר יכול לדרוש מהנהג בכל מצב, בדיקת דם ניתן לדרוש רק אם יש חשד סביר לכך שהנהג אכן שיכור או בעקבות תאונת דרכים [ס' 64ב(ב)]. על השוטר להסביר לנהג את מטרת הבדיקה, לבקש את הסכמתו ולהבהיר לו כי אם יסרב יראו אותו כאילו נהג בשכרות [ס' 64ב(ב2) לפקודה]. חובה זו אינה חלה על השוטר אם הנהג מחוסר הכרה. ככלל, כיוון שמדובר בבדיקת מעבדה קשה יותר לערער על תוצאותיה. עם זאת, לעיתים ניתן למצוא פגמים בעריכתה ובמקרים מסוימים אף לפסול אותה. עו"ד תעבורה יבחן, בין היתר, את אופן העברת הדם ואת טיב הבדיקה.
ענישה
היחס כלפי עבירת הנהיגה בשכרות הינו מחמיר במיוחד, ונטייתם של רבים מהשופטים היא לא להקל בעונש. סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי על בית המשפט לפסול את רשיון הנהיגה לפחות שנתיים. (אם זו עבירה שניה תוך שנה, הפסילה היא לפחות ל- 4 שנים). סעיף 62(3) אף קובע עונש של שנתיים מאסר, אולם בית המשפט עשוי להסתפק במאסר על תנאי. בנוסף, יוטל על הנהג קנס גבוה.
הקשר בין מחלות נשימה למכשיר ה"ינשוף"
בעקבות פסק דינו של כבוד השופט טננבוים
אתה נראה שמח? סימן שאתה שיכור
נהיגה בשכרות לא מחריגה את אחריותה של חברת הביטוח
זיכוי הנאשם מהעבירה
לאחרונה, כב' השופט סלאמה מבית המשפט לתעבורה בחיפה זיכה נהג מאשמת נהיגה בשכרות. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם, נטען כי נמצא אצלו ריכוז של 440 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (כמעט פי 2 מהכמות המותרת).
· בכתב האישום המקורי בוצע תיקון לעניין כמות האלכוהול. בהחלטת כב' השופט מיום 09.03.08 נקבע כי בית המשפט יתעלם מהתיקון המספרי. עד היום לא הוברר מי ביצע את התיקון ובאילו נסיבות. על אף ההחלטה להתעלם מהתיקון, נקבע כי אין מדובר בעניין טכני גרידא אלא בעובדה שיש בה כדי להוסיף לספק שהתעורר בתיק זה.
· מטעם התביעה העידו 5 עדים.
1. רס"מ צרפתי יצחק, עורך ההזמנה לדין
2. רס"מ ניקולס אליאס, שערך לנאשם את בדיקת הנשיפה. באמצעות עד זה הוגשו דו"ח פעולת ינשוף, צילום בדיקת הכיול שנעשה למכשיר ופלט המכשיר. הנאשם כפר בתוכן הפלט וביקש תעודת עובד ציבור לגבי תוכנו, אופן יצירתו והמשמעות שלו. תעודה כזו לא הוגשה.
רס"מ ניקולס העיד כי אינו יודע כיצד עובד הינשוף "מבפנים" וכי בהפעילו את המכשיר הוא רק ממלא אחר ההוראות המופיעות בצג המכשיר. עוד ציין כי אין לו דרך לבדוק את המכשיר, למרות שאישר שנעשית על ידו בדיקה כפולה למכשיר- הוא לא ידע שצריך לבדוק עוד לפני הכיול כי התוצאה על צג המכשיר לא עולה על 50 מיקרוגרם, וכן הוא לא בדק את הטמפרטורה ולחות האויר בחדר.
3. עדת התביעה השלישית היתה המתנדבת שרון גולן שערכה את דוח הפעולה אודות הטיפול באירוע וטופס המאפיינים.
היא לא עברה בחינות מיוחדות בטרם הוכשרה לעשות בדקת מאפיינים. היא לא ידעה לענות על השאלה האם ניתן לשתות ועדיין לא להיות תחת השפעת אלכוהול. לשאלה מתי לדעתה אדם נתון תחת השפעת אלכוהול, היא השיבה כי למיטב ידיעתה גם אחרי כוס אחת של בירה.
4. עד התביעה הרביעי היה רס"ב אבנר ברזילאי, טכנאי מעבדת מכשור אכיפה באגף התנועה, באמצעותו הוגשה תעודת עובד ציבור לפיה ביום 6.7.06 ערך בדיקות למכשיר הינשוף והמכשיר נמצא תקין לפעולה.
לעניין הכשרתו המקצועית השיב כי השתתף בקורס בן יומיים או שלושה ימים שנערך מטעם החברה, במסגרתו הראו כל מיני דברים. לאחר מכן ראש המעבדה הציג נוהל עבודה. עוד הוסיף שהוא אינו עד מומחה ותפקידו לבדוק את התוצאות המתגלות. הוא ציין, שיש פלט סופי שמצביע על כך שהמכשיר תקין או לא, והפלט מוצמד לנייר העבודה. הוא לא יודע מי "בנה" את הנוהל. עוד הסתבר כי הביקורת האחרונה שנערכה למכשיר לפני תאריך העבירה בתיק זה נערכה על ידי רס"ב צברי, ביום 28.11.06, ועל כן עדותו של רס"ב ברזילאי הפכה לבלתי רלוונטית.
5. עד תביעה חמישי היה רס"ב צברי שחר, גם הוא טכנאי במעבדת מכשור אכיפה באגף התנועה. על פי תעודת עובד ציבור שערך, מכשיר הינשוף בתיק זה נבדק על ידו בתאריך 28.11.06 ונמצא תקין. שחר אישר שאין לו תעודת מפעיל, כלומר הוא אינו מוסמך להפעיל את המכשיר וכי אינו עד מומחה למכשיר. הוא העיד כי את פעולותיו ביצע בהתאם לנוהל וכי לא היה שותף לכתיבתו.
· עדים מטעם ההגנה
1. הנאשם בחר להעיד, ובעדותו ציין כי נבדק 3-4 דקות לאחר שהוצא מהרכב. לשוטרים באירוע אמר כי לא שתה ואילו לקצין אמר ששתה חצי כוס.
2. עד נוסף מטעם ההגנה היה ד"ר איליה פוליצ'וק, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה של המרכז האונברסטאי אריאל, אשר ערך חוות דעת מיום 22.1.08 כנגד אמינות המכשיר.
חוות דעת זו דנה באי ההתאמה של נהלי הכיול של מכשיר הינשוף "דראגר אלכוטסט 7110 MK III IL" של משטרת ישראל לתקנים של הארגון הבינלאומי למטרולוגיה. הוא קובע כי פעולת הכיול לוקה בחסר בהשוואה להליכים במדינות אחרות וכתוצאה מכך המדידות נפגמת קשות. עוד עולה כי הכיולים אינם מבוצעים בהתאם למקובל במקרה של המכשירים אשר נועדו ליצור ראיות קבילות בבימ"ש ולכן אי אפשר ליחס מהימנות מעבר לספק סביר לבדיקות שמבצעת משטרת ישראל לחשודים בשכרות באמצעות מכשיר הינשוף.
עוד הוסיף המומחה כי המכשיר אינו זהה בארה"ב ובישראל והפעולות שמתבצעות במכשיר בישראל אינן תואמות את התקנים.
לדוג' בכיול חצי שנתי המכשיר הישראלי דורש ריכוז של 4 גזים שונים ועשר בדיקות גז על מנת להיות מסוגל לבנות עקומת כיול ולבנות השתנות תוצאות. המכשיר הראיתי אמור להבדיל בין גז רטוב ליבש ואילו המכשיר הישראלי אינו עובד על גז רטוב. זאת ועוד חייב להיות הפרש של לפחות 2 דק' בין שתי הבדיקות בעוד שהמכשיר הישראלי "נועל את עצמו תוך 2 דק'".
באותו דיון אישר המומחה כי לא עשה ניסוי כלשהו במכשיר הנשיפה שתאמת או תשלול תוצאה שהתקבלה. הוא ציין שהוא מתנגד לרעיון הניסוי משום שזה "כאילו להתעמת עם תקנים בינ"ל. התקנים נכתבו שלא לבזבז כספים, אלא ע"מ להעניק לבדיקה מהימנות מרבית.
ההכרעה
בית המשפט קבע כי התביעה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה על אף שעדותו של הנאשם לא הותירה עליו רושם חיובי.
הוא קבע כי חו"ד מומחה מטעם ההגנה יש בה לעורר ספק לגבי אמינות הבדיקה והתוצאה שהתקבלה.
התביעה מטעמה לא הגישה חו"ד מומחה מטעמה, עד התביעה אבנר אישר בחקירתו הנגדית כי אינו בבחינת עד מומחה וכי תפקידו הוא "לבדוק את תוצאות שיוצאות לו.
עד התביעה שחר לא תרם מאומה כי אינו בבחינת עד מומחה למכשיר ושאת פעולותיו הוא מבצע לפי הנוהל.
עד התביעה אליאס לא הוסיף הרבה. הוא אישר שאינו יודע איך עובד המכשיר מבפנים וכי בהפעלתו את המכשיר הוא בסה"כ ממלא ההוראות המופיעות בצג.
על כן, קבע בית המשפט, כי אין מנוס מלקבוע כי חו"ד מומחה ההגנה יש בה כדי לעורר ספק בראיות התביעה.
הוסף הערה