טלפון נייד למקרה חרום: 052-284-6936, 052-281-6081

077-2055000
משרדנו בחיפה
שד' בן גוריון 21
משרדנו בתל אביב
רחוב שוקן 26
משרדנו בחדרה
רחוב הלל יפה 11
משרדנו ברמת-גן
בן גוריון 1 מגדלי בסר 2
משרדנו באילת
רחוב הבשמים 39

מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים הוא אחד ההליכים הפוגעים בזכויות אדם במידה הכי אקוטית מכל ענפי המשפט בכלל, ובדיני התעבורה בפרט.

חומרת הפגיעה בזכויות אדם במעצר עד תום ההליכים טמונה בכך שמגבילים את חירותו של אדם ועוצרים אותו מאחורי סורג ובריח, עוד בטרם התברר האם אותו אדם עבר את העבירה המיוחסת לו או לא, ובמידה מסוימת מדובר במקדמה על חשבון העונש והליך הגורם ללחץ לסיים את התיק העיקרי בהקדם.

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת עם הגשת כתב אישום כנגד האדם החשוד, או יותר נכון לומר כבר מואשם בעבירה חמורה לרוב. הליך זה מתרחש עוד בטרם התברר האם הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו, ומטרתו העיקרית של הליך המעצר עד תום ההליכים הוא להרחיק את האדם מן החברה בל יסכן את הציבור בהתנהגותו אשר גרמה לכאורה לעבור את העבירה בה הוא מואשם.

מעצר עד תום ההליכים עד לפני מספר שנים היה זר לדיני התעבורה ובבתי המשפט לתעבורה, ועיקר העצורים היו בתיקים פליליים של ממש, כדוגמת תיקי רצח, אונס, גרימת חבלות חמורות, עבירות אלימות ורכוש חמורות ועוד.

בשנים האחרונות הליך המעצר עד תום ההליכים נהיה מאד אקטואלי ונפוץ של נהגים המואשמים בעבירות הקשורות לנהיגת רכב. העבירות הנפוצות בגינן מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים הן:

  • נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים פעם שניה ומעלה
  • נהיגה בזמן פסילה
  • נהיגת רכב בלי רישיון נהיגה – "בלתי מורשה"
  • נהיגה בפזיזות/נהיגה פוחזת (בריחה משוטרים בדרך כלל)
  • תאונות דרכים חמורות וקטלנית בנסיבות חמורות
  • הפקרה אחרי פגיעה
  • נהיגה במהירות מופרזת בחריגה קיצונית
  • שילוב של העבירות לעיל

בקשה למעצר עד תום ההליכים

בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

על מנת לעצור אדם עד תום ההליכים, ישנם מספר תנאים מצטברים:

  1. הוגש כתב אישום – בעצם הגשת כתב האישום, המאשימה (התביעה/פרקליטות) מצהירה כי יש די ראיות על מנת לבסס את החשד לקיום העבירות המיוחסות בכתב האישום.
    חשוב לציין, מצר עד תום ההליכים היא סמכות רשות ולא חובה. כלומר, בית המשפט אינו חייב לעצור ויש לו שיקול דעת רחב לעניין המעצר עד תום ההליכים מלשון "רשאי".

  2. עילת מעצר – זוהי למעשה העילה בגינה עוצרים את הנאשם:

  1. שיבוש או הימלטות - חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהמשפט או מריצוי העונש, העלמת רכוש או ראיות, השפעה על עדי תביעה

  2. מסוכנות – קיים יסוד לחשש שהנאשם יסכן את בטחון הציבור, בטחון המדינה או בטחונו של אדם מסוים.

  3. חזקת מסוכנות – הנאשם מואשם באחת מהעבירות הבאות:

  1. עבירה שדינה מאסר עולם או עונש מוות.

  2. מיוחסת עבירת בטחון (עבירות שקשורות בדרך כלל לבטחון המדינה).

  3. עבירות הקשורות לייבוא וסחר של סמים.

  4. עבירות אלימות חמורות תוך שימוש בנשק חם או קר.

  5. עבירת אלימות במשפחה.

  1. קיומן של ראיות לכאורה – על בית המשפט לבדוק עוד בטרם זומנו עדים, על סמך חומר ראיות גולמי, האם הראיות מהוות חשד להתקיימות העבירות המיוחסות לנאשם. בחינת חומר הראיות היא במידה וכל חומר הראיות קביל, בעל משקל משמעותי, רלוונטי ובעל מהימנות גבוהה, יביאו להרשעתו של הנאשם. מאחר ובשלב זה, בית המשפט אינו יכול להתרשם ממהימנות העדיםף הבחינה העיקרית היא האם על סמך כל חומר הראיות הקביל, יש סיכוי סביר להרשעת הנאשם. במידה ובחומר הראיות ישנן ראיות משמעותיות שאינן קבילות לפי דיני הראיות, או שמא פגיעה אחרת ומשמעותית בחומר הראיות, הדבר עשוי להוות כרסום משמעותי בראיות לכאורה.
  2. העדר חלופה – בית המשפט לעולם לא יעצור נאשם עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח עד אשר יבחן קיומה של חלופת מעצר. מאחר והליך המעצר נתפס כהליך שפוגע במידה רבה בזכויות אדם בסיסיות עוד בטרם בית המשפט קבע שהנאשם אשם, יש לבדוק אופציה או חלופה פחות פוגענית על מנת להשיג את תכלית המעצר. בית המשפט העליון במספר החלטות כי בכל עבירה, בכל מצב, חייב בית המשפט לבחון חלופת מעצר בטרם מורה על מעצר עד תום ההליכים. חלופות מעצר נפוצות בעיקר בדיני תעבורה הן:
  • מעצר בית מלא עם או בלי איזוק אלקטרוני
  • מעצר בית חלקי/לילי
  • פסילה עד תום ההליכים
  • ערבויות וערבונות

תסקיר מעצר

לרוב, בית המשפט מתרשם מהנאשם, מעברו הפלילי ו/או התעבורתי, מן המפקחים המוצעים ועוד על מנת לקבוע האם חלופת המעצר המוצעת היא טובה או לא, מאיינת את המסוכנות או לא. במקרים יותר קשים, בית המשפט שולח את הנאשם העצור לתסקיר מעצר וזאת לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). התסקיר הוא חוות דעת של עובד סוציאלי בשרות המבחן, הבודק ת הרקע ממנו בא הנאשם, נסיבות אישיות, הגורמים אשר הביאו אותו לעבור את העבירות ועוד. תסקיר מעצר הוא למעשה הערכת מסוכות של הנאשם, ועונה לבית המשפט על השאלה האם ניתן לסמוך על הנאשם ולשחרר אותו מחוץ לבית הסוהר ושלא יעבור את העבירות המיוחסות לו, שלא יברח או ישבש את הליכי המשפט.

עקב עומס המוטל על שירות המבחן, מתן תסקיר לוקח תקופה של כחודש ימים, במהלכם הנאשם עצור ונמצא מאחורי סורג ובריח.

הליך מעצר עד תום ההליכים ככלי לחץ

שלבי משפט במדינת ישראל אורכים בממוצע ממספר חודשים בודדים עד שנים בודדות, תלוי בכמות חומר הראיות, כמות עדי תביעה, עומס תיקים בבית המשפט ועוד.

פעמים רבות, העונש הצפוי לנאשם הוא לכל היותר מספר חודשי מאסר בודדים עד 0 חודשי מאסר. במידה והנאשם עצור עד החלטה אחרת, עד למתן תסקיר וכיו"ב, נוצר מצב שהנאשם "מבלה" מאחורי סורג ובריח תקופה ארוכה יותר מזו שהיה צפוי לקבל במידה והיה מודה מיידית בעבירה המיוסחת לו. כאשר הנאשם דובק בחפותו ומעוניין לנהל משפט מלא, עשוי להיווצר מצב שהנאשם עצור תקופה משמעותית, ובסופו של ההליך מסיים את התיק ללא עונש כלל או ללא עונש מאסר.

מצב זה גורם להרבה נאשמים את הלחץ להודות באופן מיידי בעבירה המיוחסת להם, ללא ניהול משפט, ללא בדיקה קפדנית של חומר הראיות, ובחלק מהמקרים אף להודות בעבירה שלא ביצעו, רק כדי "לחסוך" את משך המעצר.

לכן, במקרים בהם המדינה עומדת על בקהש למעצר עד תום ההליכים, חובה לקבל ייצוג מעורך דין תעבורה, הבקיא בכל הלכות וההליכים בבית המשפט, על מנת להביא תוצאה משפטית טובה ביותר.

בנוסף, עורך דין תעבורה יידע להבחין בצורה מדויקת בהיבטים השונים של ההליך על מנת להבטיח ולשמור על זכויות הלקוח בצורה הטובה ביותר.

עיון חוזר

החלטה של בית המשפט לעניין מעצר עד תום ההליכים או אף שחרור לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כגון מעצר בית מלא, איה סוף פסוק ולעצור יש אפשרות לבקש מבית המשפט להקל בתנאים בהתקיים מספר תנאים.

סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי – מעצרים המוזכר לעיל מאפשר לעצור לבקש מבית המשפט לעיין בשנית בתנאי מעצר או חלופת מעצר בהם הוא שוהה. מדובר בהליך המתחיל בבקשה המוגשת מטעם העצור לבית המשפט אשר דן בתיק המעצר ובפני אותו שופט, בדרך כלל.

לשם הגשת בקשה יש להראות לבית המשפט על אחד מאלה:

  • נתגלו עובדות חדשות
  • נשתנו נסיבות
  • עבר זמן ניכר ממתן ההחלטה

בתי המשפט השונים מפרשים דרישות אלה באופנים שונים, בהתאם לאישום, לנאשם ונסיבות נוספות.

תפקידו של עורך דין תעבורה, לפרש את נסיבות הלקוח בצורה כזאת אשר תתאים לדרישות החוק וישכנעו את בית המשפט להקל בתנאי המעצר.

חשוב לציין כי הסמכות להגיש בקשה לעיון חוזר נתונה גם לתביעה, במקרים בהם העצור לא עמד בתנאים אשר נקבעו על ידי בית המשפט למשל לא הפקיד ערבויות ופקדנות, הפר תנאי מעצר בית ועוד. בהיבט של שינוי נסיבות, תובע יכול לבקש עיון חוזר במקרה בזמן שהעצור היה משוחרר, עבר עבירה נוספת וכיו"ב.

ערר

על כל החלטה של בית המשפט אשר דן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בבקשה לעיון חוזר, ובכל בקשה אחרת המוגשת בהליך המעצר, לעצור ישנה זכות מוקנית להגיש ערר לבית המשפט המחוזי שבמחוז שלו נמצא בית המשפט לתעבורה. במסגרת הערר, כל צד, אם זה העצור ואם זה התובע, טוענים מדוע לדעתם בית המשפט אשר דן בבקשה למעצר עד תום ההליכים או כל בקשה אחרת הקשורה להליך המעצר, שגה וכיצד לדעתם יש לתקן את הטעות. בית המשפט המחוזי מתמקד בעיקר בענות משפטיות ולא נכנס לבחינה חוזרת של ראיות לכאורה כאשר בית המשפט לתעבורה בחן אותן, אלא במקרים קיצוניים.

עד לפני מספר שנים, חוק סדר הדין הפלילי – מעצרים איפשר לערר על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון בזכות, כלומר, בכל מצב שהחלטת בית המשפט המחוזי לא סיפקה את הצד שהגיש אותה, ניתן היה לערר בשנית לבית המשפט העליון בזכות. מצב זה השתנה בכך, שעדיין ניתן לערער לבית המשפט העליון על החלטה של בית המשפט המחוזי אשר דן בערר, אולם יש צורך להראות לבית המשפט העליון היא סוגייה משפטית מורכבת הנוגעת למקרים רבים ולא רק למקרה הספציפי, כלומר, קיימת חשיבות ציבורית מהותית לדון בשאלה משפטית אשר עלתה לדיון בבית המשפט המחוזי, אחרת, בית המשפט העליון לא יידרש כלל לדון בערר, וידחה אותו על הסף.

סיום מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים הוא כשמו, עד תום ההליכים, כלומר, עד אשר ניתן הזיכוי המיוחל או גזר דין (העונש). למרות זאת, מעצר עד תום ההליכים הוא לרב למשך 9 חודשים, ולאחר מכן, על התביעה להגיש בקשה לבית המשפט העליון להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים ואם מדובר בתיק מורכב במיוחד עם עדים רבים, אזי ניתן להאריך את המעצר ב-150 ימים. הסמכות להאריך את המעצר ב-90 או ב-150 ימים נוספים היא ללא הגבלה, ולמעשה עצור עשוי להיות עצור פרק זמן של מספר שנים, כל זמן שמשפטו מתנהל, כאשר בית המשפט העליון מאריך מעת לעת את מעצרו.

כאשר התיק העיקרי מסתיים, אם זה בזיכוי ואם זה במתן גזר דין, כל התנאים המגבילים אשר הוטלו מתבטלים אלא אם בית המשפט קבע שאחד מהתנאים יעמוד עד לסיום ריצוי העונש.

למשרד עורכי דין סטולר ושות', ישנן הצלחות חסרות תקדים בשחרור נאשמים ממעצר מלא כאשר לחובתם מאסרים מותנים מתיקים קודמים, צמצום תנאי מעצר למעצר בית לילי ואף ביטול תנאים מגבילים כלל.

ניהול תיק אשר במסגרתו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים דורשת מיומנות ואסטרטגיית ניהול תיק, על מנת לצמצם הן את משך המעצר ולסיים את התיק בתוצאה משפטית הטובה ביותר בנסיבות התיק ונסיבות הלקוח.

הוסף הערה