הנאשם הואשם כי סירב לתת דגימת אוויר נשוף, עבירה המקימה חזקה כי הנהג שיכור, ואילו העונש הצפוי לו הוא שנתיים פסילה בפועל לפחות ועונשים נוספים, כאשר מדיניות הענישה של התביעה היא לדרוש ענישה של קרוב לשלוש שנים פסילה ועונשים נוספים, ביניהם מאסר בפועל ועבודות שרות בהתאם לנסיבות התיק.
 
במקרה זה, הוכחנו, כי השוטרים לא פעלו על פי הנוהל, הוכחנו כי היה חסר פלט מבדיקת הינשוף, ובהעדר פלט ינשוף ממועד העבירה, לא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר, כי הנאשם נהג בשכרות.
 
כמו כן, טענו כי המדינה לא הוכיחה כי מכשיר הינשוף היה תקין, וייתכן והיתה חסימה בדרכי אוויר בדרכו של האוויר אל חיישני הינשוף, ולכן,  אין זה אשמתו של הנאשם כי המכשיר לא מצביע על ממצא כלשהו.
 
חשוב לציין, כי במקרה זה, הנאשם נתן דגימות אוויר נשוף, אך על פי פלטי הינשוף, נרשם כי נפח נשיפה לא מספיק, קרי, לא נכנס מספיק כמות אוויר על מנת שניתן יהיה לדגום האם קיימים אדי אלכוהול באוויר הנשוף.
 
סירוב מסוג זה נחשב ל"הכשלה", ודינו של מי שמכשיל את בדיקת הינשוף, כדינו של מי שמסרב כלל לתת דגימת אוויר נשוף.
 
בית המשפט כאמור, זיכה את הנאשם בתיק זה.

 

קובץ פסק הדין